אילימה קיט

ושם הבחי' בעצם ג' בחי' בג' אלו והור' אל היודע והדע' והידו"ע העצ"ם והכל"י והפר"י כדפי'. ולסבה זו הכתר לעולם חביב שהוא עצם ולכך לא יכנס בגדר תי' הכתר אפי' בבי' שבו שבה הם התי' עכ"ז יתן מעלה ושבח לעצם היודע על הדעת והידוע ואין להפליא ע"ז מן הטעם שאבאר בפ' הבא בע"ה:

פרק יא הפרק הזה כולל בדרוש הזה ובדרושים אחרים רבים והוא ענין נתב' מתוך הידיעה כלה בחכמה הזא' והוא כי כל מה שנפליג בכ"מ בהעלם ובהסתר איזה ענין או איזו ספירה אין הכוונה בספי' עצמי' לבד אמנם הכוונה בכל איזה מציאו' שיהי' המשל בזה ג"ר נעלמו' לטעם ולסיבה זו גם כאשר ג"ע למטה יוכלל היכלו' כמספר הספי' יהיו ו' היכלות נגלי' שהם מדור לצדיקים והיכל הז' נקוד' נעלמ' בלתי מושגת והטעם להיותו רמז והעת' לג"ר וכמו שג"ר נעלמו' מן העתק' וטופס תמונת' למט' נעלם שאם יתגלו נמצא מתוך התמונ' הקטנ' הזאת נשיג תמונ' ג' ספי' עליונו' ועד"ז ז' היכלי היצי' היכל הז' העליון היכל קה"ק נעלם מפני שהוא נגד ג"ר. והנה עם היות שהצדיקים למטה ועולים למעלה בהיכלות העליונים נקוד' זו שהוא עדן שבגן אינו מושג וכך סוד הספי' בכל איזה מקום בחי' ומטעם זה הכת' נפלא ונשגב לקורבתו אל מאצילו כאשר הספי' נכללו' בי' אי אפשר להיות בהם י"ס כח"ב שא"כ הרי הכת' במ' והרי הכת' ביסוד ונתגלה מציאותו ולזה נמצא שאין בו העלם שמה שאינו מושג בעצמו' הכתר בכתר עצמו מושג בהעתק טופס תמונתו בספי' התחתונים לזה הפליג הכתר מציאותו העלימו ונראה למאצי' שאין הספי' כלולו' ממנו וכמו שא"א לומר שהספי' כלולו' מא"ס ח"ו מפני שאין א"ס ספי' שיהיה הספי' כלולה ממנו כך אי אפשר לספי' להיות כלולו' מהכת' מפני שהוא נשמה בתוכם לבוש וכסא לא"ס. אמנם הספי' כלולו' מי' על דרך ששם בן ד' כלול י' אותיות יו"ד ה"א וא"ו ה"א או יו"ד ה"י וי"ו ה"י או יו"ד ה"י וא"ו ה"י כל השמות כלולו' י' אותיות וראשיתם י' דהיינו חכמה ויתפשטו י' אותיו' והיינו ע"י הדעת שהוא ענף מהכתר המשלי' עשר והיינו סוד התפשטו' ו"ק מהכתר והנה בחי' התפשטות הדע' יש בו כמה בחי' כאשר ית' במקומו אמנם דרך כלל הם ו"ק מתפשטות מהכתר. והנה יש בזה ב' בחי' הנה מפני היות' מהכתר יקדמו אל החו"ב ומפני שהם ו"ק והחו"ב הם אמהות לו"ק יקדמו לו"ק לכך יהיה סוד הדעת מתפשט מהכתר דרך חו"ב ויתגלה למטה מחו"ב וה"פ בחכמ' ובתבונ' ובדע' הכתו' בתורה וכן ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומו' נבקעו וכו' והנה בזה הם כל א' כלולה מי' שהרי התפשטות הכתר בכתר והיינו ג' עליונו' שבכתר נעלמות שאין הספי' נכללו' מהן אמנם נכללו' מז"ס התחתונים שבו אמנם חו"ב בעצמן הם נעלמו' אבל לא כ"כ שלא יוכללו הספי' מה' ח"ו אלא הספי' הם כלולו' מחו"ב ודעת דהיינו ג"ר וז"ת כמשמען ומטעם זה ראש השם י' דהיינו חכמ' והוא עשר דהיינו י"ס ע"י הדעת כדפי' ולזה כשנבא למנות שאר ספי' בעצמן דהיינו אצי' א"ס נמנה הכתר שהרי הוא נאצל ולא מאצי' ולכך נמנה כח"ב ח"ג וכו' וכשנבא למנות י"ס הכלולות בכל ספי' וספי' נמנה חב"ד ח"ג וכו' והרי הדעת ענף מהכתר וחלק משלי' במקום הכתר בכללו' הספי' וכאשר יתדבקו הספי' בכתר לרוב אחדות' אז יתקשרו בכתר וענף הכתר שהוא הדעת מתאחד בשורשו והוא הוא הדע' הוא הוא הכתר ואין תוספת על י"ס שלעולם הוא י' ולא י"א כדפי' לעיל בעין כל תמר ומפני היו' העלם אלו המלכי' אפי' מבחי' תי' הכתר לכך אין שום שם אפי' מהשמו' הנעלמי' הרומזים בכתר אינם בבחי' הכתר שבכתר ולא בבחי' חכמ' שבכתר אלא בבחי' בי' שבכתר ואות' בי' שבכתר מורה על חכמה ומחכמה ולמטה לבד לא בבחי' כתר שבבי' ולא בבחי' חכמ' וכתר עצמו אלא מבחי' חכמה מוחא ורישא וגולגלתא הם מהבי' ושערין מסוד הדעת אמנם בכתר עצמו אין שום מתי' הכתר אפי' מכת' שבבי' שבכת' מפני שהכתר נעלם ונשגב מכללות הספי' כדפי'. בענין שהכתר שבכתר רצון הרצונו' כל עצמותו נעלם וכל י' מדרגותיו הם נעלמו' ובחכמה שבו הכתר והחכמ' נעלמות ובבי' שבו כתר נעלם ולעולם בכל המדרגות הוא הכתר נעלם מפני שהוא עצם יודע כדפי' ובכל מקום הוא כסא לא"ס ולבוש לעצם המתפשט כאש' פי' בעי"ן כל תמר ב' פ' ואבאר עוד בתי' בע"ה:

פרק יב כבר פי' בפ' הקודמי' בהפלגת הכתר והחכמ' הנסתרות שבכתר ודרך כלל שלחנו פינו שהבי' שבכתר יהיו בה כללות התי' שהם שרשי הפעולות. והנה ענין זה יהיה על צד השלוח כי הכתר לרוב קורבתו אל מקורו אין ראוי שיהיו בו פעולו' נבדלו' מתרבו' דהיינו תי' וענפי ספי' אמנם פי' בפ' שהיה הענין לקיום הנמצאו' שאין הספי' התחתונו' מתקיימו' אלא מטעם הסתעפו' ותי' הפעולות והשתרש' בכתר ועתה ידין השכל מצד ב' עניני' אלו ב' הפכי'. הא'