אילימה קיז

רצון שבו שהוא שיעור מלכים שברצון שאינם מלכים שלא נקראו בשם מלכים ישתלשלו זמ"ז ובעצמות' כל א' ישתלשל שיעור השתלשלותו מבחי' א' עד בחי' אחרונה עד שיהיה מתפשט הרצון כולו וכתומו יתפשט הרצון הב' וישתלשל הרצון בעצמו מבחי' **(צ"ל עד)** עם הרצון אשר למעלה ממנו עד בא הרצון הג' וכן ישתלשל הג' בעצמו מעצמו אל עצמו עד בא הרצון הד' וכן תכלית הרצונו' הנכללים ברצון הרצונות ונתפשט החכמה ואחר התפשטות' ב' מדריגות שבה הקיפו לא בשם מלך דהיינו כתר וחכמה שבה והמלך הא' בי' שבו הוא בלע בן בעור והב' חסד הנקרא יובב בן זרח מבצרה והרי הקיפה התפשטות הבחי' זאח"ז יוב"ב ואח"כ ב"ן ואח"כ זר"ח ואח"כ בצרה וכן הקיפו ההיקף הזה בסוד חסד שבחכמה כל ההיקיפי' ומבחי' אחרו' אשר ליובב בן זרח נתפשט משם מארץ התימני ויתגלגלו הבחי' שבו כלם עד סוף וראשונה אשר ליובב העלי' האחרונה אשר לבלע בן בעור הוציא א' אשר ליובב בן זרח ולזה אמר וימת בלע וימלוך תחתיו יובב וכן אחרונה אשר ליובב הוציא א' אשר לחשם וא' אשר לחושם העלי' אחרונה אשר ליובב וזהו וימת יובב וימלך וכו' וכן השתלשלו המדרגות עד בא המדרגה האחרונה והוא וימלך תחתיו בחי' האחרונה אשר לבעל חנן בן עכבור דהיינו היסוד הוציא לבחי' א' אשר למ' היא הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהטבאל בת מטרד בת מי זהב ולכן אמר וימלך תחתיו וכו' בכל א' אמר תחתיו להורות על הבחי' האחרונה תחתיו ממש כעין ענין הספירה ואח"כ הורה באומ' בחי' הדר ושם עירו פעו ושם אשתו וכו' כהת' גלגולי בחי' שאין ראוי להתפשט מן הכתר אצי' הספי' חו"ב אם לא ישריש כאן בסוד בי' שבו המתפשטים מן החכמה שבו מן הבחי' האחרונה דהיינו בת מי זהב מכאן יתפשטו תי' הכתר וישתרשו כאן הספי' המתאצלו' ויהיה כאן מבא להתעלו' הספי' אלו ויהיה ענפיו מקוריו מתפשטים לספי' ויהי' הנמצאו' ונתעלמו ב' בחי' אלו שהם כו"ח שבכתר ונתעלו בבחי' כולם ונתפשטו סוד תי' הכתר זאח"ז בסוד תי' כאשר יתב'. והיינו **(אולי צ"ל זהרה)** הזרת החכמ' שבכת' שהיא היא הגזרת התי' בכתר והשתרשות הספי' אח' היקף ההקפי' הנז' שהא' מתעל' דהיינו היקף הרצונות ולא נק' בשם. הב' היקף המלכים שנק' בשם ואח"כ היקף ג' והם תיקו' הכתר וכתום התיקו' בהקיפה יתפשט החכמה כאשר יתבאר בע"ה:

פרק ט הנה ההיקף הנעלם אינו רמוז באות ונקוד' שאין בכתר שם ותחלת השם מן החכמה דהיינו (היקף) י' חכמה ה' בי' ו' ו' ספי' ה' מ' וכך כתר שבכתר רצון הרצונו' לא עלו הרצונו' ההם בשם כדפי' ולכך אין גילוי בכתר אלא ב' בחי' הם חו"ב דהיינו סוד א' י' הקפי' הם ח' מלכים וב' קודמין שאינם מלכי' הם י' מדריגות החכמה הח' מלכים מבי' ולמטה עד המ' וב' כו"ח שבחכמה שבכתר נעלמים בלתי מתגלים הם י' וכן בתי' הכתר עצמו בבי' שבכתר הם י' הקפי' דהיינו סוד אור ישר וא"ח בכתר עצמו דהיינו מה שפי' בתי' בב"ק ש' שיש בתי' רקיע בתוך המים ויש בתי' סוד נקב' לא נקב' ממש ח"ו אלא סוד אור ישר וא"ח דהיינו רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים והיינו סוד א' שהיא י' למעלה ומתפשט' ח' מדריגות הם ח' מלכים ואור חוזר והי' מתפשט' ג"כ והם סוד התי' והיינו סוד ישר וחוזר והיינו סוד חכמה ובי' והיינו סוד יו"ד ה"י וי"ו ה"י שבכתר המורה על חי' שמגביר ה' על י' דהיינו שם נקבה והיה ראוי שיהיה שם י"ה מגביר זכר על נקבה ואי אפשר שהמלכי' נעלמו ונסתרו על סוד התפשטות התי' לכך תי' הכתר נק' בשם יו"ד ה"י וי"ו ה"י ומה שהוא למעלה משם זה הוא סוד המלכים שהם מחכמה ואינם מתגלים דהיינו דמיתי ואתצנעו ונשאר מסוד אלף שבכת' חציה המתגלי' דהיינו סוד הקמץ א ששם הכתר קמוץ כולו כאשר יתב' בע"ה ולזה הקמץ חצי אלף כזה א אמנם חצי העליון כזה א דהיינו חצי הקמץ העליון כזה א אינו נמצא ואינו מתגלה וכ"ש הרוכב על הקמץ כולו והיינו קמץ לשון קמוץ ואסיפ' להורות על ג' חלקי הכתר החלק הא' נעלם והוא הא"ס והיינו רצון הרצונות שאמרנו החלק הב' הוא חצי הקמץ חצי האלף הנעלם כזה א א וזו בלתי גלי'. החלק הג' חצי האלף האחרונה ובו סוד הקמץ תי' הכתר כלם והיינו כזה א ובו י' מדרגו' דהיינו סוד יקוק הקמוץ שבכת' והיינו שבכל שם י' מדרגות וה"ס תי' א"א. ועכ"ז עדיין מאלו התי' יש העלם כתר שבכתר אשר נבאר בע"ה בסוד התי' אמנם שם הכתר הוא י' מאורות מתגלים בתיקוניהם. אמנם החלק הי' העליון נעלם מפני שסוף סוף תחלת השם י' היא ולא יותר ויו"ד היא חכמה בענין שהם י' והם ט' וענין הדרוש הזה ארחיבנו בפ' אחר ב"ה וכאשר תכלול כל המתבא' מהפ' הקודמים תמצא שהכתר שבכתר שהוא רצון הרצונות כולו נעלם בלתי מתגלים לא בשם ולא באות ולא במלך כלל אלא מחויב מציאותו מסדר הנמצאות והחכמה יתעלמו ממנו ב' בחי' דהיינו נו"ה ויתגלו בשם מלכים בסוד הפרש' ההיא ח' מלכים שהם ח' ספי' מבי' ועד המ' והבי' שבכתר