אילימה קיג

שם מפני שהמאצי' יאצי' נאצל א' בתכלית שלמות אשר יסבול המחודש והרי הנמצאים התחתונים השרשתם שם בלתי אפשר כלל ועתה מכאן נשפוט מרצון הרצונות דהיינו בחי' קורבת הנמצא המחודש הא' במחדשו היאך יושללו משם שום שורש לנמצאות ולא שיושללו מכל וכל אלא יושלל מציאות' בבחי' ההסתעפות בסוד הוא הדעת הוא היודע הוא הידוע לא ידיע' נבדלות לתיקוני' וסעיפי אמירי הספי' שם כי אותם הרצונות הם רצונות לעצם הספי' בעצמ' להמצא ספי'. אמנם להמצא תי' וענפים אינם שם כי אפי' כשיתגלה עצם הכתר עדיין יושלל ממנו ההסתעפו' כדפי' וכל זה ממה שנשגב ונתעלה מאציל א' מהפירוד והריבוי עד ששגב והפליא הנאצל א' גם הוא מהענין הזה:

פרק ג כבר פי' ב' בחי' בכתר. הא' מצד עצמו. הב' מצד השתרשות הנאצלים בו. הנה הכתר מצד ב' בחי' אלו יש בו ד' בחי' ב' מצד עצמו וב' מצד האצילות שבו. והם אלו הכתר עצמו נעלם מן הספי' התחתונות ואין הספי' משיגים בו מב' בחי' הא' מצד עצמו שהוא נעלם ונבדל מן הנאצלי' כעין השמש בלילה שאין לנו אורו מצד עצמו ממש אלא ע"י הלבנה או כיוצא בהערב השמש או בעלות השחר שיש לנו אורו ולא השגת עצמותו וכן הכתר נסתלק ההשגה בו מן הנאצלי' מרוב התעלותו והעלמו ממקורו שאינו ממציא עצמו אליהם והסתי' והעלים מציאות ההשגה מזולתו מהתחתונים הב' הוא מגלה עצמו אמנם הנאצלי' מצד עצמן אינם משיגים בו והוא כעין השמש אל עין הרואה שאינו יכול להציץ בו ולא מחמת הסתר השמש שאין השמש נסתר מעין הרואה אמנם עין הרואה נחלש ואינו יכול להסתכל בבהיקות אורו ועוצם הבהירות וכן הכתר נפלא תכלית הפלא עד שאין משיגים כח אורו והנה ב' בחי' אלו יוחסו אל הכתר הא' בשם חשק הב' בשם אור והיינו ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקי' וכן ישת חשך סתרו כדפי' בס' הבהיר. הב' אצילות שבכתר הוא מתפשט לנאצלי' והנאצלי' משיגים בו והטעם שהכתר מקור וסיב' לכל ובו שכינת המאצי' ודבקותו נמצא שהוא דבק בשרש השרשים ובאמצעותו הם חיים ואלו יצוייר הסתלקות השגחתם מן הנאצלים אפי' רגע לא יצוייר שום נמצא במציאות לכך הנאצלים דבקים בו מצד עצמם כולם דבקים ושואפים שפע קיומם וחיותם ממנו והוא דבוק בהם ושולח שפעו וקיומו אליהם להחיותם ולקיימם. והנה מצד בחי' שרשי האצי' שבו הם ב' בהפך מהב' הקודמות שהם מצד עצמו נעלם מהם והם בלתי משיגים בו ומצד השתרשות הספ' בו הוא מקיימן וישולח מים ללחלחן כמו שהאילן מתלחלח ורענן משרשיו כך אותם השרשים שבכתר הם סיבה לקיום הספי' ודרך בהם הם משיגים בכתר כשרשים ההם ודרך בהם משפיע הכתר שפעו בהם ומקיימן ועתה בהם ידענו טעם תי' הכתר והשתרשות הספי' בו מפני שהם סיבה לקיומן ואלו ח"ו נשרשו היה הכתר מתעלה תחת העלם שלא יינקו ולא ישאבו ממנו שפע קיומן ולכך הכתר אין עצמותו מתגל' אל הנאצלים אמנם מגלה להם האצי' הנכלל בתוכו היינו השרשים ועצם הכתר בלתי מושג כדפי' בחש"ק ש' ג' סי' ב' שאלו לא תאמר כן ח"ו היו ספי' כל הנמצאים כרגע מפני שחיותם הוא המציאות ומבלעדי זה אין להם קיום ומטעם זה יתייחסו העליונים בשם אור מפני שהם ניצוצות האור המתנוצצים מן האור שאם יתעלם השורש העליון לא ימצא מציאות ולזה אם יצוייר שהכתר יעלי' שרשיו מן הספי' לא יהיו כלל כמו שחויב הניצוץ מן השמש ואלו יתעלם השמש לא ישאיר ניצוצותיו אחריו אלא יתעלמו או יעברו כך ממש הספי' הרוחניות הם משתלשלות מן העליונה צופי' בה תמיד והאור מתנוצץ משם ואלו יצוייר הבדל כמלא נימא יהיו אין ואפס שאין משל האילן צודק בזה שאם תחתכהו מעכשיו יהיה סוף סוף אילן יבש אלא לא ימצא מציאות כלל וזהו מציאות השכלי' הרוחני' הנתלי' זה בזה שכאשר יעדר השרש העליון מהאיר ח"ו לא ימצא כלל ויהיה אין מה שלא יהיה הענין כך בגשמיים שהנתלה זה בזה אם יעדר השרש ימות חייו וישאר הגשם מפני שהוא גשם שאינו דבק אמנם הרוחניים כולו חיי' ואין שום ענין אחר א"כ אם יעדר חיי' עליונים ח"ו יעדר הכל ולא יהיה שום מציאות ולכך אין לך שום מציאות וג"כ לא תעלה בדעתך שיהיה נמצאים אלא אפי' שום נמצא לא ימצא ואפסו ההויות אפי' אלו הגשמיות שהרי כולם תלויים זמ"ז ואף תצייר העדר הספי' מה יתקיים יחזור היש אל אין ובזה יכלה הכל ואל יעלה בדעתך שזה בלתי אפשר שהיאך מה שהוא לא יהיה שעם היות שתראה ההויו' העדרם ע"י הכליה והרקבון זהו מפני שכח קיומן העליון עומד והם מחמת גשמיות' חולפי' יבלו ויאכלם עש דרך כליון הבא מחמת החיים העליונים שחסרו ממנו ועמד כח המקיים במקומו אמנם אם יצוייר שהשרשים העליונים ישובון אל שורשם יתבטלו **(נר' שצ"ל אלו)** אל ההויו' לאין וללא דבר ויחזור המציאות אל הקדמותו שלא היה וז"ס אמרו רוחו ונשמתו אליו יאסוף יגוע כל בשר יחד וז"ס תשובת הדברים בסוד היובל אל שרשם כאשר ית' במקומו וז"ס אסיפת יסודות הגוף אל הנפש והתעלות אליהו וחנוך כאשר יתבאר במקומו:

פרק ד כשתבין בעין שכלך מה שפי' בג' פרקים אלו תמצא ב' הפכים מטעם מעלת הכתר וקורבתו אל מקורו רחוק מאד המצא בו שרש נבדל מסתעף לשום ספי' מפני שהוא א' תכלית האחדות ומטעם