אילימה קיב

עין הבדולח תמר א עין הבדולח ובו ו תמרים תמר א ובו כ"ג פרקים פרק א הקדמה מפורסמת מכלל דברי רשב"י ע"ה בכמה מקומות השרשת העלול בעילתו וזהו דבקותו וקיומו וכבר פי' הענין בעין כל והנה השרשת הנמצאים המחודשים הם הנאצלים ומהם ולמטה בא"ס הוא סוד ידיעתו שהרי כל הנמצאים בידיעתו והוא וידיעתו א' נמצאו בידיעה הנפלאה בהפלאתו מושרשים כל הנמצאים לא נדע אותם השרשים היאך הם אבל כל מה שנשלול מהם שאינם רבים כלל מפני שיורו רבוי בו ית' ח"ו ואין ריבוי בו כלל אלא הוא והם תכלית האחדות מפני שהוא הדעת הוא היודע הוא הידוע ובהיותו יודע את עצמו יודע כל נמצאיו וכבר הארכנו בענינים אלו שם ופי' ג"כ שם התפשטות הרצון והוא סוד תחילת מציאות הכתר ויתפשט מרצון אל רצון עד המצא הרצון הנגלה ורצה ספי' הכתר בעצמות' ולא נדע כמה הרחקי' בין הרצון המחודש לרוצה אשר לא יתחדש והוא ורצונו א' אבל נדע שאין הא"ס הרוצה ימצא הרצון שהוא הכתר והוא חדשו והוה אותו עת נתחדש ונמצא ונדע עוד כי חידושו לא חידש במחדש שום חידוש כלל ועם היות שעת חידשו ועת לא חידשו לא שנה בו שום שיטי כלל והארכתי בתי' הענין הזה שם בכל האפשר במיעוט שכלנו ועתה נאמר שא"ס כל הנמצאים בו קודם היותם ואחר היותם בלי שום פירוד כלל ולכך ימציאם כולם יחד בעת סבלות הכתר להכילם והרי אלו נמצאו כולם בתכלית האחדות ברצון הרצונות ויתפשטו משם מרצון אל רצון עד הגיעם אל מה שיסבלם המציאות ברצון דהיינו הכתר והוא בעת שיסבול הכתר מציאות' כדפי' והנה אינך יכול לומר שימסרם הא"ס בכתר זה אחר זה שאין קדימ' ואיחור מו' לז' מצד הא"ס אינך יכול לומר שימסור בכתר כל המציאות יחד שא"כ מעולם לא ימצא בהם הקדימה והאיחור והא כיצד מצד הא"ס יתהוו הנמצאים ממנו בכתר כא' אמנם מציאות הא' ממנו ברצון הרצונות וישתלשלו עד הגיעם אל הרצון הנק' כתר והנה השתלשלות ממציאות אל מציאות הא"ס עד הכתר לא בא"ס עצמו ח"ו שאינו בעל השתלשלות אלא במציאות הכתר המתפשט ברצון ממציאות אל מציאות עד הגיע אל הכתר הנק' לנו ספי' א' שהיא בחי' הכתר הנאצל הנכנס במספר הספי' אמנם מבחי' זו ולמעלה נק' מציאותיו רצון הרצונות ושעורם ומספרם לא נדע כדפי' בעין כל תמר. והנה לפ"ז יהיה המציאות לכללות הנמצאים ממציאות אל מציאות עד הגיעם בכתר אל סוד מציאות שרשים ותי' לכניסת' בפעולות דהיינו סוד ש' איברים תי' באשר ית' שהם רישא דשערא מצחא חוטמא עיינין אנפין פומא דיקנא אודנין ואלו הם נק' איברים במשל ובנמשל פעולות והפעולות טבעות ממציאות נאצלים נפלאים בספי' עצמ' והנה קודם היותם נפרטים בפרטים אלו דהיינו הנמשלי' באיברים הם תכלית אחדות ועתה בין האחדות אשר בידיעת א"ס לבין התפשטם לתי' אריך אנפין כמה יהיו המציאות להשתלשל ממציאות אל מציאות שעור לא נשערם מפני שאינם בשיעור כלל אמנם הם מה שנדע שבלי ספק ישתלשלו המציאיות מאין פעולה מאין פירוד אל פעול' אל הרבוי עם היות שבאמת אינו רבוי ח"ו שהכתר ותיקוניו א'. אמנם לערך האחדות אשר בא"ס כדפי' נקראהו רבוי וחדוש ושנוי ופרוד פעולות וחילוק איברים כאשר נדבר עוד על אי"ן שבכתר תכלית יחוד פעולותיו ותיקוניו והרחקת הפעולות הנפרדות ממנו אמנם אין האחדות בו כאחדות הא"ס לכך נקראם תי' אריך אנפין והבדל ומספר איברים לערך מה שלמעלה שאין שם שום מספר כלל ועיקר כאומר ולפני אחד מה אתה סופר:

פרק ב ראוי שנבחין הכתר בערך עצם הספי' אל ערך תיקוניו לב' בחי' והענין שעצם הכתר מחודש א' הוא עצם א' ועצם הפעולות שהם צורך הנהגת הנמצאים ממנו ולמטה הוא תי' בו ודרך כלל תי' אלו הם מציאות הנמצאים המשתלשלים למטה מושרשים בו והנה עצם הכתר ימצא בתכלית דקות אמנם שאר הנמצאים לא ימצאו אלא ההסתעפות ורשימ' פירוד' לחילוק פעולו' ותיקוני' בענין שיקדם עצם הכתר ויתקשרו עמו ידיעתו הנמצאות תכלית הדבקות עד שהוא והם א' דומה למאצי' ואינו דומה אמנם מפני היותו מתחדש מהאחד אשר אין בו ריבוי לא יכיל שום רבוי והפעולות לא ימצאו אלא ע"י התפשטות הרבוי אל השתלשלות מעילה לעלול א"כ אין כח במציאות שם להמציא שורש לשום ספי' או נמצא משתלשל אלא ימצא תכלית האחדות עד שנאמר שאין שם מציאות' כדרך שנחייב בידיע' בא"ס ונאמר שאין שם שום בחי' ח"ו מפני שהוא וידיעתו א' כך במחודש הא' הוא וידיעתו א' והוא הדעת הוא היודע הוא הידוע ואין שם תיקוני' דהיינו שרשי נמצאות ולכך לא ימצאו כלל ועיקר כוונת האצי' אליו הוא לתת השתלשלות לנמצאות והבדלם והרי לפי זה יהיה הענין מתנגד מעצמו אל עצמו הרי נמצא עצם הכתר להמצא הנמצאות ומצד קורבתו אל מאצי' ישתלם תכלית השלימות והוא וידיעתו א' ולא ימצאו שום ספי' ולא נמצאות ולא פעולות א"כ יקשה הענין מאד אם ימצאו יגרע הכתר וח"ו צריך להתרחק ולתת אמצעות בינו ובין מאצי' וזה אינו שהוא הספי' קרוב' אל המאצי' ראשונה שאין בינו ובין מאצי' שום ספי' כלל וא"כ גריעות ההבדל בין הדעת לידוע בלתו נמצא