אילימה קיא

מתעלית על חבירתה והם דא קליפא לדא ודא מוחא לדא כעין גלדי בצלים וכך הם הספי' דא לבושא לדא ודא קליפא לדא והם אצולות זמ"ז כדרך עילה ועלול וכל א' לה פעולה בפ"ע כדרך הגלגלי' וכל עלול מוקף מעילתו וכל עילה מקיף את עלולו במשל וכך הם הרקיעים וכך הם הספי' והארכתי עניינם בחש"ק בהקדמה סי' ו':

פרק ז הספי' יקראו כתרים או עטרות בתי' ומו' ויהיה הכוונה כי כמו שהכתר נכתר לשבח ולמעלה כך הספי' מוכתרות בשבח ומעלה למאצילם והנה כתרי' יקראו מצד פעולת המאצי' מפני שהתחתונים משובחי' ומכתירים אותו אמנם מצד הכתר שא"ס שוכן בו יקראו כתרי' כדפי' אמנם עטרו' יקראו מצד המל' שהיא המעטר' התחתונים בשפע העליון לכך כל הספי' משפיעות בה ונקראו עטרות לפי שהם מעטירות התחתונים ע"י והגה יקראו כתרי' על שם שהם מכתירות ומעטרי' זו את זו כגלגלי' וכגלדי בצלי' והעולה עולה מן המאוחר אל הקודם ויחשוב לעליונה דקה מן התחתונים ולכך יתייחסו הספי' כדברי רשב"י בשני הפכי'. הא' העליונה סובב התחתונה וזה בדרך אצי' מעילה לעלול שכל עילה מקיף את עילתו הב' התחתונה סובב' את העליונה בערך ההשגה שכל מושג מעלי' וסובב המתעלה מתוכו והארכתי בחש"ק בש' בהקדמ' סי' ז':

פרק ח הספי' יקראו מלכים והענין שהמלך יקרא מלך מצד ב' עניינים או על צד השליטה והמלכות או על צד העצה וההנהג' מענין מלכי ישפר עלך והספי' להם ב' בחי' אלו. הא' מצד מעלה העצה היעוצה להנהג' הב' מצד מטה השליטה שהם שולטי' בהנהג' במציאות ויש לפי דרך זה פרטיות בספי' אלו מלכים על אלו כגון המלכים אשר מלכו בארץ אדום הם העצות היעוצות לפני המאצי' בכתר קודם מציאות שאר הנמצאים ואותם המציאות נעלמים שולטים על כל הספי' וכן הכתר מלך על כל הספי' והחכמה והבינ' מלכי המלכים על שאר הספי' וז' ספי' מלכים על הנז' התחתונים ועד"ז ית' עניינם והארכתי בחש"ק בהקדמה סי' ח':

פרק ט הספי' יקראו נשמות ורוחין ונפשין והענין ששיעור קומת ההנהג' היא בסוד עשיה ולמעלה ממנו יצי' ולמעלה ממנו ברי' והם כדמיון נר"ן שבאדם וכן באלו נמשך לאדם נפש מעייי' רוח מיצי' נשמ' מבריאה והארכנו בספ"ר בש' נשמ' ויתבאר במקומו בע"ה. והנה אלו ג' תמונות אל ההנהג' זו בתוך זו הנהג' שלימה אלא שזו דקה מזו ובתוך אלו ההנהגות שהם כדמיון גוף נפש מצד המל' הם י"ס נפשות ומצד הת"ת רוחין נשמתין כמו שהאדם מאלו נמשך לו נר"ן ולהתלבש בבי"ע נר"ן ועל הדרך שישאב האדם חיות וכח גוף מנפש ונפש מרוח ורוח מנשמה כך הספירות וע"ד שאלו נשמה לאלו באדם כך הספי' נשמה בתוך רוח ורוח בתוך נפש וכן יתייחסו דא לנשמתא דא והארכתי בחש"ק בהקדמה סי' ט':

פרק י הספי' יקראו פנים והטעם שהם פניית הא"ס להשגיח בעולמו ועוד יש להם בחי' שיתעלמו ואז אינם פנים המאירים אמנם כאשר יפנו ויאירו אז יקראו פנים הפונים להנהיג והנה פניית ההשגחה להשגיח בתחתונים יקרא אליהם פנים זהו בערך פנים למטה כענין יאר ה' פניו אליך ישא ה' פניו אמנם הם נקראות ג"כ פנים בפנוחם זל"ז מצד והארכתי בחש"ק סי' נ':

פרק יא הספי' יקראו מאמרות מפני שהספי' הם מאמר המלך העליון וכח גזירותיו בעולם ההנהגה ומפני דבקותם בו יקראו מאמרות כמאמר הקשור עם האומר ולכך הם פעולת א"ס דבוקות בו ולכך לא נקראו אמירות חולפות אלא מאמרות עומדות והם דבוקות באומר והם יוצאות מהאומר ונאצלות ממנו וכמו שמהאומר יוצא מאמר ואינו חסר דבר כך א"ס האצי' נאצלי' ולא החסיר דבר ובעצם נקראו מאמרות מצד החכמה והטעם שהכתר לדבקותו עם מאצי' הכל מאמ' א' ואין שם עשרה מאמרות אמנם החכמה יתראו בה הספי' ויהי' י' מאמרות והארכתי בחש"ק בהקדמה סי' י"א:

פרק יב הספי' יקראו דברות הנה הדברות הם מצד המל' הנק' דבר וי"ס מצדה יקראו י' דברו' ויש בכל ספירות שבחכמה כמה בחי' מהספי' שבמל' לכך המאמר כולל כמה דברים כדפי' שיקראו דברו' מצד המל' ומאמרות מצד החכמה והארכתי בחש"ק בהקדמה סי' י"ב. והנה מאמר יצדק על חוכיות הדבור שהדבור הוא מוצא השפתים וביטויים והמאמר הוא העלם הנרצה מכלל הדבור וכך החכמה מתעלמת בחכמה תתאה כעין נשמה בתוך הגוף וכך מאמר מתעלה תוך דבור ולכך מאמר מתעלם תוך דבור יותר שמגלה רצון הדבור והדבור כלי להוציא מאמר הנעלם ברצון וכך הספי' מוצאות לגילוי הנעלם ברצון המאצי' ולכך מצד מעלה יקראו מאמרות מצד חכמ' מחשבה הדבקה ברצון ומצד מטה שהם כלי להפקת הרצון יקראו דבורים או דברות: