עיקרי הד"ט יורה דעה לה

לזווג הסברות ביחד וה"נ יש לומר דאילו התם ליכא דררא דרביתא כלל רק הלואה גרידא בדרך היתר וכ"ע ס"ל דבין היום בין למחר דין הוא שיפרע את חובו משא"כ הכא דאיסורא דרביתא רביעא אכתפיה אין תנאו קיים:

והכי תפתר נמי תשו' הרשב"א ח"ג סימן קי"ג שנזכיר בס"ד דלאו באופן רבית איירי וכן אני אומר בתשובת הריב"ל ח"ג סימן קי"ג בדין מי שהלוה כו"כ וקבע זמן לפרעון לכשישא אשה ומת קודם שישא וחייב ליורשים לפרוע והתם נמי מיירי בהלואה בעלמא בלי שום חשש רבית דדינא הוא לפרוע וכיון שא"א עוד ללוה לישא הגיע זמן פירעון מיקרי דאינו בדין דהמלוה דמצוה קעביד להלותו בשעת דוחקו יפסיד הלואתו משא"כ בניד"ד דברבית הלוה מי הוא שיאמר שיפרע אף אם יתקיים התנאי כיון דהאי שטרא חספא בעלמא הוא וכיון שכלול בו קרן ורבית אפילו הקרן לא יפרע כמ"ש מרן סימן קס"א ואף אם יודה הלוה בקרן מ"מ לסברת התוספות והמרדכי פטור דקנסי' למלוה וא"צ לשלם לו כלום וכמ"ש מור"ם בח"מ סימן נ"ב ס"א ולזה הסכים הרא"ש וריב"ל ח"ג סימן כ"א ומכ"ש וק"ו דלא מגבי' מיורשין מה שלא היה מורישן חייב לפרוע והוא ברור לע"ד. האמנם זה מצאתי להרב שלטי גבורים פ' איזהו נשך דף ק"א שעשה סמוכות לנוהגים ליקח מחבריהם תכשיטים ביותר משויין לשלם כשישאו אשה ע"ש אך האמת עד לעצמו דהדבר כמה קשה לשמוע לקבוע הלכה עפ"י מנהג דלא שכיח אפילו חד ותרי בדרא לבטל הלכה מפורשת דבמחלוקת שנויה בין גאוני עולם הרי"ף ורמב"ם וסיעתייהו וריטב"א וריב"ה סימן קע"ג ודעמייהו וכאשר בראש דברו אמת הביא הרב ש"ג גופיה וכיון שכן משמע ממילא דאין להוציא דמצי טעין קי"ל כהרי"ף וסייעתיה המזכני וכ"ש מהיורשין דקשה הדבר להאמין לחייבן אפילו על שיווי החפץ וכ"ש וק"ו על כל הסך שנתחייב מורישם דאי קנסי' למלוה שיפסיד גם הקרן אף על גב דהלוה גם כן איסורא עבד לא כ"ש שנפטור היורש שלא חטא כלל ואף דהלוה חטא ממונו לא חטא:

והגם דבמלתא כדנא ל"צ לע"ד עיונא רבא ואפילו זוטא מ"מ כתבתי דברות שתים הללו משום מעשה שבא לידי (בהיותי באקראי זה שנה באנקונא עיר מולדתי) בראובן שמכר לשמעון ב' צמידי זהב כו"כ משקלם שוים מנה במאתים והיינו על שהגבילו זמן לפרעון לכשתולד לקונה בת אחת ולא זכה הקונה לראות לו זרע כל ימי חייו ומת וחל"ש וראובן בא ושטר חוב בכתב ולשון נוצרי בידו ותבע מיורשי שמעון את הסך שקצב וטען שכיון שמת וא"א לו עוד להוליד הגיע זמן הפרעון מיקרי והיורשים עונים ואומרים אדרבה כן הסכימו וגמרו בפירוש שיגיע תור הפרעון דוקא בהיות לו בת וכיון שלא הוליד ולא יוליד בדין הוא שיפסיד המוכר את הכל ודנתי בעצמי על רגל אחת מבלי השקפה כל דהו בספרי דבי רב כי לא היתה על שכמי המשרה לדון על הדבר ואף מבלי פנות לעיקר המעשה של איסור מכל מקום לבא לפומא גליא דהדין עם היורשים דהכל לפי מה שהתנו וכל שלא נתקיים התנאי פטור מכלום דאין כאן אסמכתא דדוקא כל דא אסמכתא הוא והמקח בטל כמבואר בפוסקים וכעין מ"ש הרשב"א בח"ג סימן נ"ז בדין פנוי שחייב עצמו לפרוע לשמעון מנה לכשישא בת פ' ונשאה ומת וע"ש שדחה הרב ז"ל טענת האלמנה שאסמכתא הוה ומ"מ לא היה מחייבה רק משום שנתקיים התנאי משא"כ הכא דלא נתקיים מהיכי תיתי דמשום דא"א לו עוד לקיימו יתחייב היורש כנתקיים גם השכל גוזר שלא נתחייב הקונה לשלם כפליים רק להיותו גם כן קרוב לריוח אם לא יוליד בת שיפטר מכל וכל ואם יעלה על הדעת דמ"מ יחוייב לפרוע הוא או יורשיו נמצא שהקונה אינו קרוב רק להפסד ודאי שסוף כל אדם למות והמוכר לא יתאבל כי לעולם לא יפסיד ויגבה לפחות אחר מות הקונה תשלומי כפל ממה שמכר אלא ודאי דכל זמן שלא יתקיים התנאי אינו חייב לשלם לא הוא וכ"ש יורשיו ועי"כ לא תלקה מדה"ד בכך ול"ד לדין לאו הניתק לעשה כדין שלוח הקן דלוקה כל שא"א לו לקיים העשה וה"נ לומר דעודנו חי שאפשר לו להוליד בת יפטר וכשמת שא"א עוד להתקיים התנאי ענוש יענש יורשו אחריו דמה דמות נערוך אילו התם היה חייב בדין להענש אלא שתלה לו הכתוב כל זמן שבידו לתקן עוותו וכשסר כחו מעליו לתקן קלקלתו ראוי ליענש משא"כ הכא דמעולם לא נתחייב להוליד בת כי דבר הוא שאינו תלוי בבחירתו אמאי נענשיה כשא"א לו עוד להוליד. עוד יש לעשות סניף לפיטור היורשים מההיא דס"פ מי שאחזו דע"ו ע"ב באומר ה"ז גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן עד יב"ח ומת תוך יב"ח דקמבעיא אי שריא לאלתר או לאחר יב"ח לכי מקיים תנאה ולא איפשיטא ופסקו הפוסקים דלא שריא לעלמא רק לאחר יב"ח שנתקיים התנאי ע"ש הרי דאף שמת לא מיקרי נתקיים התנאי וה"נ יש במשמע דלא נתקיים תנאו מיקרי ופטור לשלם אפילו פחות מש"פ דכל תנאי שבממון תנאו קיים זו היא ששיערתי בעניותי בחפזון רב בפ' הנסיעה שוב הראוני שעל נידון קרוב לזה קדמני הרב תה"ד סימן רע"ז והביא ההיא דפ' מ"ש הנז' לראיה לנידון שלו דאין המיתה גורמת להקרא חל הזמן וע"ש שפקפק על ראיה זו ומ"מ בנידון שלנו יש לחלק בין דבר התלוי בזמן כנידונו לדבר התלוי בסבת דבר אחר דלא אתי ממילא ואפשר דאף למ"ד דדבר התלוי בזמן מיקרי חל הנדר אף קודם שיגיע הזמן (עיין למרן סימן קנ"ח ובפוסקים שם ולהרב זרע אמת ח"ב סימן כ"ג ולהרב בית יהודה ח"ב סימן נ"ז ורדב"ז בחדשות סימן רע"ז וזולתן דבמחלוקת שנויה בענין הנדרים) מ"מ בניד"ד דאינו תלוי בזמן לא מיקרי חל זמנו כשמת אליבא דכ"ע:

זאת ועוד בהיותי שם עמד אחד ודרש שכבר נשאל בכיוצא לזה הרב ומ"צ מהרח"א ישראל זצ"ל בהיותי שם מאריה דאתרא ושהשיב בפשיטות לחובת היורש ולא חשתי להשיב על פרט זה איכו השתא אמינא ולא מסתפינא דעדות היא זו שיש בידינו להזימה דאחד הרואה בספרו הנחמד בית אברהם בסימן נ"ב אות אחד הלא למראה ישפוט משאו ומתנו יפה בסברת התוספות ומרדכי שהזכרנו ושלדעתו ז"ל צדקו דברי מור"ם דקנסי' למלוה וא"צ לשלם אפילו הקרן אף שהלוה מודה ע"ש ואם כן אין עדותו של עד מכוונת ותלמיד טועה ברבו תולה ואף אם מה שכתב הרב ז"ל שם אינו מוכרח להבנת סברתו מ"מ אין משגיחין בב"ק שאמר כך שמעתי דכלל גדול בידינו ביבמות דע"ז כל ת"ח וכו' אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו וכו' והוא ברור ואיך שיהיה הדרן לכללין דיש לחלק בין הלואת היתר להלואה ברבית וכ"ש וכ"ש להוציא מהיורשין וכדכתיבנא ודו"ק ודע קורא נעים שרובן של טענות הללו לזכות היורשים אנא נפשאי כתבית יהבית יד ליד הקדש של הרב מארי דאתרא גופיה נר"ו ולא פרצתי תל"י גדר ליכנס בתחום שאינו שלי שכ"כ החמירו ז"ל וכמו שרמזתי לקמן סימן כ"ו אות ה' וסימן ל' אות יו"ד ע"ש:

ד ראובן נתעסק במעות ת"ח וקצץ לתת לו סך קצוב לשבוע ואחריות המעות קיבל ראובן עליו ע"פ שיהיו המעות מיוחדים בפ"ע ותהיה כל ההנאה לת"ח דאז שלוחו מיקרי ואח"כ מצי להתנות שאם לא ירויח הסך לתת לו מכיסו דמתנה גמורה הוא ויש חולקין (כרם שלמה סימן ט'):

הד"ט ועיין ג"כ להרב יעב"ץ ח"א סימן קמ"ח דנשא ונתן על תשובת הרב חוות יאיר סימן קפ"ט ומסיק דברור הוא בי"ד סימן קע"ז דהיכא דליכא למקבל שום הנאה אף שהמקבל אינו מפסיד כלום אלא מרויח פשיטא דהיתר גמור הוא וע"ע לו שם בח"ב סימן ולהרב נאמן שמואל סימן י"ז (ועיין ג"כ בדיני עיסקא להרב פחד יצחק אות ע' ערך עיסקא שאלה):

וזה שנתים ימים מעשה בא לידי מראובן שהיה רוצה לתת כו"כ לשנה להתעסק ובתנאי שתהיה הרשות נתונה ביד המקבל לפרש כוונתו תוך ב' חדשים אם יסכים לקבל המעות בתורת שותפות ממש עם שמעון לשנה א' מעת קבלת הסך או לתת לשנה דבר קצוב לשנה בלי מסירת החשבון צודק בסוף השנה ושתהיה שתיקתו בב"ח הנז' להודאה גמורה כי לא יחפוץ להשתתף ונתינת החשבון צודק רק לתת לו הסך הקצוב ובהיות שפקפקתי בזה ולא הייתי מסכים לעשות הן הראוני טופס שטר עיסקא בלעז נדפס בעיר פ' עיר גדולה של סופרים ואמרו לי גם כן בע"פ שכן תיקן שם הרב המופלא רבא דעמיה ומופת דורנו נר"ו יאיר נס"ו והשיבותים דבר שאני בעצמי אכתוב לו ואשמע את אשר ידבר וכן עשיתי והשיבני דבר בעטו עט דודים וז"ל האמת הוא שהייתי רגיל שלא לעשות כטופסי שטרות שנדפסו כאן ושהאמת הוא שנוסח הטופס ההוא ממני ומאתי יצא מפני הדחק גדול יען כי חברו עלי ועל מ"צ של עיר פ' למצוא להם תרופה למכה המהלכת בערכאותיהן מסוחרים עובדי כוכבים אם יתמידו לעשות שטר עיסקא כנהוג לכן מפני תקנת השוק ומצד ההכרח לסמוך נופלים דמוטב שיאכלו תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר נבילות סמכנו עצמנו על תשובת מהר"ם ב"ב הגדולים סימן תתקנ"ה ופסקה מרן סימן קס"ז וה"נ הלוה עושה תנאי מפורש דאם במשך ב"ח יראה שכבר הרויח הסך שהתנו ביניהן לחלק המלוה משם והלאה עד סוף השנה יהיה כל הסך בין הקרן בין הריוח שמודה שהרויח כבר אצלו בהלואה גמורה ובאחריותו ונגד זה כל הריוח שירויח משם והלאה עד סוף השנה יהיה שלו ואף על גב דצריך שכר טו"ע לב"ח כבר כתב מוהר"ם דבכל דהו סגי והוסיף על זה הפרישה סימן הנז' דאפילו לא התנו מתחלה סגי בשכר כ"ש וה"נ כיון דהלוה מודה שהרויח כבר מה שצריך יש גם כן בכלל המה שהוא של שכר טו"ע ועל כן לא חשנו לפרש זה בשטר משום דאי לאו בפירוש איתמר מכללא איתמר ובסוף השנה אם ירצו להמשיך עוד העיסקא לשנה אחרת יכתבו תחת השטר שממשיכים עוד שנה אחרת עיסקא הנז' בכל התנאים הנז' ומ"מ לא אכחיד האמת תחת לשוני כי שלא ברצוני הסכמתי כן משום התקלות המצויות לצאת ע"י נוסח הנז' ואין מפרשין לחכם ובכל עת וזמן שתלוי הדבר בי איני זז מלעשות כמקדם כתקנת חז"ל ע"כ היו אלי דברי הרב ש"י לדור דורים באגרתו המסולאה הנה היא אצלי בתכריך אגרותי סימן ק"ג ודפח"ח ש"י. ועיין להרב גו"ר כלל ו' סעיף ד' ולהרב פרח שושן כלל ו' סימן א' על נוסח שטר עיסקא ולהרב עולת שמואל סימן ו' ולהרב אהל יוסף סימן ל"ח מ"ש על נוסח מהריב"ל ועיין ג"כ להרב לקט הקמח דף ל"ו ע"ג כללי דינים בענין רבית ע"ש ועיג"כ להרב משאת משה ח"א סימן ט"ו וט"ז ונ"ב ולהרב קדשי דוד סימן ו' והרב זרע אברהם ח"א סימן ב' ולהרב זרע אמת ח"ב סימן פ"ג ולהרב אדרת אליהו (קובו) סימן ב' ולמרן באבקת רוכל סימן קל"ז ולהרב אורים גדולים למוד קצ"ו ומגן גבורים סימן ז' ושביתת י"ט סימן ה' וברכות מים סימן ק"ע וקרית מלך רב סימן י"א וזקן אהרן סימן קכ"ז:

ה ראובן הלוה לעובד כוכבים ברבית בשטר שכלול בו קרן ורבית ושמעון נעשה קבלן על הכל מפקינן מערב ואף דערב לחבירו בשביל עובד כוכבים לא משתעבד מ"מ אזלינן בתר מנהג המקום (שם סימן יו"ד):

הד"ט ועיין להרב נחפה בכסף סימן ג' דלא נתקררה דעתו בסברת הריא"ז שהביא הריק"ש בהגהותיו ובכנה"ג סימן ק"מ ומור"ם סימן ק"ע ועיין להרב משפט צדק סימן ע"א ולהרב בית דינו ש"ש ולהרב גבעות עולם סימן ג' ד' ועיג"כ להרב זרע יעקב סימן ד' בהאומר לחבירו תלוה לעובד כוכבים בשמך ברבית ופרע עלי חובתי וכשתמכור סחורתי שבידך תפרע מהקרן ורבית ועיג"כ להרב שמש צדקה סימן נ"א ולהרב זרע אברהם ח"א סימן ג' דשקיל וטרי על תשובת הר"ם גאלנדי סימן יו"ד ומהר"י אדרבי שהביא הרכה"ג סימן ע"ב הגה"ט אות ס"ט והרשד"ם סימן קמ"ז ועל מהר"י אלפאנדרי סימן ל"ה בספר מוצל מאש והרא"ש קע"ז ופרח מ"א סימן כ"א והר"א ן' ששון סימן קע"ז ופמ"א ועיין להרב פחד יצחק במהדורא בתרא שלו אות ש' ערך שטר מכירה ולהרב דברי יוסף סימן ט"ל ועיין להרב משפטים ישרים סימן נ"ב ולהרב שמש צדקה סימן ד' וסימן מ"ו ולהרב דבר משה ח"א סי' כ"ב ולהרב צרור הכסף סי' ט' ולהרב מכתם לדוד מסימן י"ז עד כ"ד:

ו השיב על מה שנשאל במ"ש הרש"ך ח"ב סימן קי"א במי שעכב בידו מעות יתומים והרויח בהן דיש מקום לחייבו משום מבטל כיסו של חבירו וכ"ש של יתומים וטוב לפשר והקשו דא"כ הותרה רצועה של רבית ותירץ דסברת מבטל וכו' היא מהמרדכי ובעלי סברא זו סוברים שאחר שלא התנה עמו לתת לו רבית הוי כעיסקא שבש"ס ואין כאן איסור ע"ש (משפטים ישרים סימן כ"ו):

הד"ט ועיין להרב משאת משה סימן י"ז בדין מעות יתומים ברבית דרבנן שהביא מ"ש מרן בס"ס ק"ד בשם רשב"א ורימ"ט ח"א סימן קמ"ד ורלנ"ח סימן ק"ד בשם ריטב"א ורש"ך והרא"ד ן' נחמיאיש והרא"ש סימן ק"ס וס"ג ורשד"ם נ"ז וזולתם ולהרב פני יהושע (חנדאלי) סימן כ"ז:

ובדין מעות הקדש וחברות קדושות עיין להרב בעי חיי סימן קפ"ב והנמשכים משאו ומתנו יפה במ"ש הרב פני משה ח"א סימן ס' וצ"ד וח"ב סימן כ"ג ושאחר המפתחות סימן קל"א וקל"ב ועיין במרן סימן קע"ו בשם המרדכי והריב"ל ח"ג סימן ס"ה והרמ"ט ח"א סימן נ"א והרא"ם ח"ב סימן כ"ג והראנ"ש וזולתם ע"ש ועיג"כ להרב משאת משה סימן ח"י ולהרכה"ג ח"מ סימן פ"ב ולהרב אור צדיק מהרח"א שמביא סיוע לסברתו מהרימ"ט ח"א סימן ט"ז ע"ש בהגב"י אות ע"ח ועיין להרב זרע אמת סימן נ"ד עד סימן ס"ח ולהרב מעיל שמואל סימן י"ד ולהרב זרע יעקב סימן ע"א ועיג"כ להרב פחד יצחק אות ע' ערך עיסקא שאלה ולהרב שמש צדקה סימן כ' ולהרב דבר משה ח"א סימן כ' ובח"ב סימן ק"י ולהרב מטה יוסף ח"ב סימן י"ג ולהרב שמן המור בחי"ד סימן א' ולהרב נאמן שמואל סימן י"ח וי"ט ואצלי בשותא דינוקא סימן קכ"ו בדין קק"י הלז שמכרו חדר א' לא' מהיחידים באיזה תנאים והמתקתי סוד עם הרב מהרי"ך נר"ו ושוב נדפסה תשובתו בזרע אמת שלו ע"ש בסימן ע"ח ובהשמטותיו ולהרב מגן גבורים סימן צ"א:

ובדין מעות אלמנות עיין להרב משאת משה סימן י"ז שהביא מ"ש הרב תה"ד סימן ש' והרב גידולי תרומה דף רל"ב ומהר"י הלוי סימן נ"א ומרן סימן ק"ס לאיסורא ושוב הביא קצת סמך לנוהגים היתר בסברת הר"ם מנרבונא הביאה הבעה"ת דף רנ"ז והרב אסיפת זקנים דף ע' וריט"ץ בביאוריו לפ' הרבית וכנה"ג ח"ד סימן ק"ס ועיג"כ להרב בני משה סי' ל"ו ולהרב כרם שלמה סימן ג' וד' ולהרב אדרת אליהו (קובו) סימן ג':

ז שטר העשוי בדרך קנס שאם יעבור הזמן שהגבילו לפרעון יתחייב בתורת קנס סך מה מחלוקת פוסקים הוא באפי' לכתחלה עיין ריב"ש סימן של"ה והראנ"ש סימן קס"ב וזולתם ואפי' בשאינן יתומים נחלקו ועיג"כ להמבי"ט ח"א סימן רצ"ח ולהרב ב"ד סימן צ"ב בחי"ד ומרן סימן קע"ז סי"ז והרש"ך שם (יד אליהו סימן ו'):

הד"ט ועיג"כ להרב קרית מלך רב בתשובות סימן י"א ולהרב שבות יעקב סימן ס"ד ולהרב פני אהרן סימן ג' ולהרב עדות ביהוסף (ן' סמאון) סימן נ"ח ולהרב בעי חיי סימן ק"צ וקצ"ד ולרדב"ז ח"ג ד"פ סימן תקי"ב ולהרב מגן גבורים סימן ה' בראובן חייב לשמעון סך מה מסחורות ששלח לו והתנה עמו שאם יתעכב ג"ח לשלוח לו הריטורנ"י לתת לו ח' לק' בתורת קמאביו ושלח ש' כ"י לר' לתת אותו הסך ביד לוי וראובן אינו רוצה ליתנו שמתירא פן יעכבהו לחשבון הקמאביו הדין עמו ועיין ג"כ להרב מים רבים סימן ל' בדין קאמביו ובסימן ל"ד והנמשכים בענין נתינת מעות בתורת צינס"ו ומ"ש הרב מהר"י אירגאס ועוד לו ז"ל שם סימן ז"ל ול"ח בנותן סך מה בתורת קאמביו ועיין להרב שמש צדקה סימן כ"א שפקפק בענין קאמביו מאריטימ"ו הנהוג בין הסוחרים ולהרב דברי יוסף בסימן ל"ז ולמרן בס"ס קע"ג בשם הריב"ש ועיין להרב שיורי ברכה בסימן קע"ב בשם הרד"ק בדין ליויל"ו פראנקבל"י דאסור ולויל"ו פירפיטוא"ו דהיינו מכירה לחלוטין דשרי ע"ש. ועוד לו להרש"צ הנז' סימן י"ב תשובת הרב יצחק קנטון בענין ירידת ועליית ושינוי המטבעות ומ"ש שם הרב בן הרב המחבר שנכנס גם כן בענין פיסוק נדוניא והביא תשובת רשד"ם באה"ע סימן ק"ה והראד"ב סימן ק"ה וק"י ושכ"כ בנוספות הרש"ך וכמ"ש הרכנה"ג בח"מ סימן ע"ד הגה"ט אות ל"ה וע"ע על ירידת המטבעות להרב משאת משה ח"א דף ע"ג ע"ג ולהרב פני יהושע (חנדאלי) סימן ל"א ומשפטים ישרים סימן נ"ב בהסכמת אביו ורבו ולהרב שער המים סימן ב' ומשאו ומתנו שם על תשובת הר"ם אלאשקר סימן נ' ועיג"כ להרב זרע יעקב סימן ה' ועיג"כ להרב זקן אהרן סימן קס"ה במי שנתן לחבירו סחורה לפרוע לו כור חטים בזמן פ' ונתיקר השער בעת הפרעון דאין ללוקח טענת רבית ח אסר להלוות ברבית על ידי שהלוה מודה שהלוהו על הסך שמודה שהוא תחת ידו בעין וכמ"ש הרט"ז סימן קע"ג סק"ט בשם מהרא"י שלא כהרב יעקב המתיר (מעיל שמואל סימן ל"ח הד"ט ועיין להרב משפטים ישרים סימן כ"ח בדין ב' שותפים שאמר שלוה סך מה מעובד כוכבים א' ושפרע הרבית מהשותפות ולהרב זרע אברהם ח"א סימן א' שזיכה לשמעון