איגרא רמה חלק א עא

המגיל' אינה יכול' לחזור דהא בלא נמחק שויא אנפשה חתיכ' דאיסור' דאין יכולה לחזור כמ"ש אפ"ה בנמחק משקינן אותה בע"כ ולא הוי בדיקה ועומדת וה"נ לדעת מהרא"י באומרת טמאה אני אינה אלא שוי' אנפשה חתיכה דאיסור' וא"כ אינה בדוקה ועומדת ואמאי אינה שותה אלא ודאי דהיכ' דאיכ' רגליים לדבר דנאמנת לומר טמאה אני מהמנינן לה בודאי דאמת הדבר ולא מטעם שוי' אנפשה חתיכה דאיסור' דלא כמהרא"י

אחרי הודיע אלקים אותנו אח כל זאת יצא לנו מדברינו אלה דדבר הזה אי מהני הודאתה עם עד אחד אשר אמר שזינתה במחלוקת היא שנוי' בין הב"י ומהרש"ל ואנכי הבאתי ראי' ועשיתי סמוכין לדברי מהרש"ל אמנם כתבתי דבנידון דידן אפילו הרש"ל מודה מטעם דהוי נכי רבעא דממונ' אפומא דחד סהדי והא מלת' דפשיט' הוא באם האיש ההוא לא הגיד דברו בפני ב"ד לאו עדות היא כלל אלא אפילו בפני ב"ד הגידו אפ"ה נמי אם אין רגליים לדבר מותרת דבצירוף כל הנ"ל מה שכתבתי אין להוציא אשה מבעלה ואפילו אם הדבר ספק כגון שמספק' לי' אי הוי רגליים לדבר וכה"ג נמי אין להוציאה דכבר כחת הב"ש בסי' י"א דל"ש בכה"ג לומר להחמיר מספק דאין להוצי' אשה מבעלה בספק אמנם אי איכ' רגליים לדבר והבעל מאמינו לעד הזה אשר אומר בפנינו הודת נראה דאסורה דהא אף דכתב מהרא"י דאינו מהני כ"א מטעם שוי' אנפשה חתיכה דאיסור' וכאן דמכחשת ל"ש זה מיהו כבר הבאתי ראי' לדבר דלא כן הוא אלא ברגליים לדבר מהימנינן לה באמת וא"כ אף דלא אמר האיש ההוא אשר אומר שזנה עמו דבריו בפני ב"ד אפ"ה אם איכ' רגליים לדבר והבעל מאמין לעד האומר בפניו הודת נמי אסורה אולם זהו דוק' לדעת הרמב"ם דס"ל דאם הבעל מאמין לעד אסורה עליו אבל לדעת הטור בסי' קט"ו וגם הב"י שם וגם הרשב"א כולם ס"ל דאף דמאמינו אינו חייב לגרשה כ"א משום לזות שפתים ע"ש ובב"ש נמי מחלק בסי' קט"ו בין היכי דהוי לי' לבעל לידע דהיכא דהוי לי' לידע אסורה אם שתק אבל אי לא הוי לי' למידע מותרת אף במאמינו וא"כ בענין דידן הא לא הוי לי' לבעל למידע אפ"ה מותרת ואינה אסורה כ"א משום לזות שפתים וא"כ בודאי לא כייפינן לי' לגרשה ע"כ אינה אסורה כ"א באם הגיד הבליעל הזה דבריו בפני ב"ד דהוי עד וגם איכא רגליים לדבר דאי לאו הכי הוי נכי ריבעא דממונא כמ"ש וא"כ אז אסורה הא לא"ה מותרת: את כל זאת יבין בדעתו ירא וישפוט איך נהייתה הדבר הזה ועל פי פעלו יצא דבר משפט האשה הזאת כאשר יראה איך ומה נעשתה כאשר עד הנה אמרנו

בעזה"י יום ו' עש"ק י"א תמוז תק"ס לפ"ק פה פרעשבורג יצ"ו

ג על דבר הגט אשר מראה הצדיק אשר בתוכו משונה ומראה שאר צדיק ותארס משחת עד אשר כמוהן לא נראה עוד והן זאת דעתי כי הנה ע"ד אשר כתב מעכ"ת בשם הרמב"ם דכאן לא אמרינן עידי מסירה כרתי משום דהוי ע"י שליח כו' יע"ש בהרב המגיד דכתב באם יש כאן עדות על השליחות אין צריך עידי חתימה וכאן הא יש להשליח הרשאה על שליחות והשליח מסתמ' ראה כשחתמו עידי הרשאה וחתימת הרב בודאי ניכרת בקהלתכם א"כ לפ"ז הא קי"ל בחו"מ סי' מ"ו דאם שנים מן השוק מעידין על חתימת אחד מהדיינים ועד אחד מעיד על חתימת עדי השטר מהני וא"כ יש עדים על השליחות וא"צ עדי חתימה אפילו לדעת הרמב"ם אך באמת גם דברי הרא"ש אינם ענין לכאן כמ"ש מעל' דאין התיקון מעכב כ"כ ואם נאמר דנצוה לסופר לתקנו גם זה לפ"ד א"א לתקנו כלל והנה באמת מאותן הצדיק בגט אשר אינן בשמות נראה להכשיר מטעם אשר ראיתי בספר גבורות אנשים אשר נמצא שם תשובה בשם הגאון בעל מגיני שלמה וכתב דאפילו בתורף כיון שאנו מכירין את סגנון הדבר אין לפסלן בשינוי וא"כ גם כאן כן הוא ואף דהרב ז"ל בעצמו כתב דיש לדחק בזה מ"מ א"ל דכאן יורה כמו שאכתוב לקמן. וגם בשו"ת פנ"י בעצמו מביא שם עוד ראי' אחרת לדבריו אלו מהא דאם כתב ברביעי בכ' בחורש ובאמת הי' אז בכ"א בחודש וכו' וגם מצורף לזה מ"ש מעכ"ת דבאמת הרי נכתב הרי את מותרת אך בהצדיק אשר נמצאו בשמות ל"ש זה לומר דניכר סגנון הדבר וכמ"ש בהדיא הב"י בשם העיטור. אמנם באמת י"ל דהנה הרב"י מביא בסי' קכ"ט בשם תשובות הרשב"א דאם כתב בו פלוני או בת פלוני ולא פירש שם המגרש אינו כשר דשמו ושמה בעינן וחנוכה דקאמרינן היינו דקרי לי' אינשי באותה חנוכה אבל בת פ' אינה ניכרת באותו שם ועתה נבוא לנידון דידן דהנה הב"י כתב דאם לא נכתב אלא שם החנוכה לבד כשר וכן הסכים בדרישה וכן כתב בס' גט פשוט אליב' דהרמב"ם דבדיעבד כשר בחניכה שהכל מכירין בו ונמצא לפ"ז כאן אם המגרש בעצמו הי' שמו צבי הירש וכתב הירש בלבד כשר אף אם לא כתב צבי וא"כ אי אתרמי כה"ג לא הי' מפסיל בשביל הצדיק ועתה אם נאמר כדעת הר"מ מפדאווה סי' ל"ו בשם המרדכי דאם כתב בן יעקב לבד נמי כשר ומשמע שם ואפילו אינו נקרא אחר אביו כמו בן זכאי או בן זומא משמע נמי מני' דס"ל להמרדכי דכשר דהא סתמא כתבו וכן משמע מהא דמביא ראי' שם מבן יעקב עד וכו' אך דכתב שם ובלבד שלא יהא לו אח

ועתה אדברה בעובדא דנן באם לא הי' לו להמגרש אח לדעת המרדכי הוי כשר בבן הירש בעצמו כמ"ש ואשר אנכי אחזה דגם לדעת הרשב"א שמביא הב"י שהבאתי לעיל נמי כשר בנידון דידן דהנה לכאורה יקשה על הב"י דמביא דברי הרשב"א הנ"ל הלא הב"י בעצמו פסק כדעת המהרי"ק גבי משומד דאם לא כתב אלא שם היהודית אף דנשתקע שם היסודית כשר והקשה הב"י הא זה דקי"ל דצריך לכתוב שם יהודית הוא מטעם חנוכה וא"כ הא בחנוכה שאין הכל מכירין בו פסול אם כתב החנוכה בעצמו ותרצו בשו"ת מהרש"ך ובפ' מקור ברוך וגם בטורי זהב דכיון דהכל יודעין דהי' לו שם יהודית אף דאין יודעין מה סי' שמו יאמרו מסתמ' זה הוא הנכתב וכ' בט"ז שמטעם תירץ זה חזר בו הב"י מקושיתו ופסק כדעת המהרי"ק הנ"ל א"כ לפ"ז יקשה לדברי הב"י שמביא דעת הרשב"א הנ"ל אמאי יפסל אם כתב בן יעקב לבדו הא הכל יודעין שבודאי הי' לו אב ישראל א"כ כשאין לו אח יכשר דהא יאמרו שזהו שמו כמו במשומד ונ"ל דהנה הגט פשוט כתב דאם נקרא אחר שם אביו כמו בן זכאי או בן זומא וכה"ג כשר בודאי אם לא כתב אלא בן פלוני דהוי חנוכה ידיעה ולפ"ז י"ל דלכך פסל הרשב"א כשלא כתב אלא בן יעקב משום דיש לחוש שיסברו דנקרא כך אחר אביו בן יעקב ובאמת זה נקרא בשמו לא אחר אביו והוי כמו שינוי השם דמ"ל שינוי השם מראובן לשמעון או מראובן לבן יעקב ולכך פסלו וא"כ לפ"ז בנידון דידן גם הרשב"א מודה דכשר דהא כאן ל"ש לומר דיאמרו ששמו בן הירש דכאן שפיר שייך סברת המגיני שלמה שהבאתי לעיל דניכר סגנון הדבר גבי יצחק דהא נכתב כאן שם אחר אף דנתקלקל וא"כ תו ל"ש לומר דיאמרו ששמו בן הירש לבד דהא חזינן דכתב עוד שם אחר לא שם אביו בלבד וא"כ שפיר י"ל דגם הרשב"א מודה כאן דכשר בבן הירש לבדו כמ"ש וא"ש טפי למ"ש לקמן

ועוד יותר אפרש את שיחתי במה שכתבתי ליישב דברי הרשב"א דטעמי' דיאמר דנקרא בן הירש דהנה הגאון מוה' מאיר אבי הש"ך ז"ל כ' בס' גבורות אנשים דהא דאמרינן בדבר דא"צ לכתבו מן הדין אם שינה כשר זהו דוקא בדבר אשר א"צ לכותבו אפילו לכתחלה אבל דבר דלכתחלה צריך לכותבו רק בדיעבד כשר אם לא כתבו אם שינוי בו פסול ונ"ל טעמי' דהתוס' כתבו דלכך בדבר דא"צ לכותבו וכשר אם שינה דאמרינן העדים לא חתמו ע"ז ולא חשו לזה וא כ בדבר דצריך לכותבו לכתחלה אמרינן שפיר דבודאי העדים חשו לזה דיכתוב לכתחלה כדין ואמרינן שפיר דחתמו ע"ז ולכך אם שינה פסול והוא הדבר אשר דברנו בדברי הרשב"א לעיל כיון דלכתחלה אף במשומד דמתיר מהרי"ק בשם יהודית בלבד אפ"ה לכתחלה הוי צריך לכתוב גם שם הנכרי (אך דאין כותבין שם הנכרי כמו דאי' בט"ז) וכן בכל חנו' נמי כה"ג בבן יעקב אם אינו נקרא אחר אבל לכתחלה צריך לכתוב שמו וא"כ אם יכתוב בן יעקב לבד יאמרו דמסתמ' העדים חשו לזה דהא לכתחלה אסור לכתוב כן כמ"ש אלא ע"כ יסברו דשמו נקרא כך אחרי אביו ומותר אפילו לכתחלה לכתוב כך דבחנוכה הידועה מותר כדאית' בב"ש והוי שפיר שינוי ופסול כמ"ש

ובזה מיושב מה דקשה לכאורה דיהא משמע מהתוס' דלא כדברי המרדכי דבבן יעקב לחוד נמי כשר דהנה התוס' גבי שינה שמו הקשו לאשמועינן רבותא טפי דאפילו בלא כתב כלל שמו נמי פסול וכ"ש שינוי ועתה אם נאמר דס"ל כהמרדכי יקשה נוקי מתני' בכתוב גם שם אביו ולכך צ"ל שינה דאם לא כתב כלל כשר כמ"ש דס"ל דבבן יעקב לחוד נמי כשר אבל שינוי אפ"ה פסול אף דא"צ לכתבו בדיעבד מידי דהוי אמקום עמידה דכשר אם לא כתבו ואפ"ה אם שינה אית' בש"ע דפסול משום לעז ה"נ כן הוא אלא ע"כ יהא מוכח דלא ס"ל כהמרדכי: אמנם לפמ"ש עתה ניחא דעדיין יקשה (לא לכתוב כלל שינה) יאמר במתני' בלא כתב כלל גם שם אביו ופסול וממיל' ידעינן דגם בשינוי נמי פשיט' דפסול וכ"ת דאשמועינן דאף בכתוב שם אביו נמי פסול אם שינה שמו זה לית' דלפמ"ש פשיט' דפסול כיון דלכתחלה צריך לכתוב גם שמו וא"כ העדים חשו לזה כמ"ש ולכך אם שינה פסול כמ"ש בשם הגאון מוה' מאיר ז"ל ושפיר מצינו למימר דס"ל להתוס' כמרדכי דכשר בבן יעקב לבדו אולם בנידון דידן דיש לו אחים ל"ש זאת לכאורה דהא גם המרדכי מודה בזה (דפסול) אמנם אפשר לומר דטעמ' דהמרדכי דמודה ביש לו אח משום דהוי כמו שני יוסיף בן שמעון ומטעם דבעינן מוכח מתוכו וזה דוקא לכתחלה דצריכין אנו לחוש לר"מ דס"ל עדי חתימה כרתי אבל בדיעבד שפיר אנו סומכין על דברי ר"א דס"ל עדי מסירה כרתי וא"כ מוכח מתוכו וכשר אף לכתחלה כן נ"ל לכאורה אמנם באמת בלא"ה נמי ניחא דהנה הרשב"א שמביא ב"י שהבאתי לעיל כתב הטעם דפוסל בבן יעקב לבד דבעינן דיהא ניכר מתוך הגט איזהו המגרש והב"י כתב בשם תרומות הדשן דהא דס"ל לר"ת דבשני יב"ש בעינן משולשין באם אחד כהן ואחד ישראל וכתב גט לזה הישראל לא בעינן משולשין דהוי שפיר מוכח מתוכו מדלא כתב כהן וא"כ בעובד' דידן נמי ניחא דקי"ל בחו"מ סי' מ"ב דאם נכתב למעלה חנני ולמטה חנן ילמד תחתון מעליון דבאות אחת אמרינן דטעה הסופר והנם עתם נחזי חנן אף לפי דברי החולקים על המגיני שלמה שהבאתי לעיל וס"ל דאם נחסר בשנת אף דניכר סגנון הדבר נמי פסול והי' אפשר לומר דאף באות אחת נמי ס"ל דפסול אף דניכר סגנון הדבר אפ"ה אינו דומה להא דחנני וחנן שהבאתי דשם גבי חנן אמרינן שפיר כיון דאיכ' טעות סופר באות אחת אמרינן דמה דכתוב חנן בשיטה אחרונה הוי כאלו לא נכתב כלל ושפיר אנו סומכין על הראשונה משא"כ גבי בשנת מה תאמר דהוי כאלו לא נכתב א"כ פסול דהא באמת לא נכתב וזהו שם גבי בשנת אבל כאן ביצחק הא כבר כתבתי דבן הירש בעצמו הוי לן למימר דמהני אלא דטעמ' דהרשב"א משום דלא ניכר מתוכו כמש"ל וא"כ הא באות אחד אמרינן שטעה הסופר וגם אנחנו רואין שטעם בזה וא"כ שפיר אמרינן דאנו סומכין על הא דכתב יצחק דע"כ כוונתו יצחק דבאות אחת אמרינן דטעה ו'י'ח'ק אינו שם כלל א"כ כיון דכתב