אגלי טל פד

ביבש הוא ועוקצו מותר. דביבש הוא ולא עוקצו דבאית בי' פירי וקינסי אסור מדינא גדר רב גדר דאפי' בגדודא ואסר משום היכי דאית בי' פירי או קינסי משא"כ ביבש הוא ועוקצו אין לנו. וא"ל דשוב יאסר משום מראית עין דיחשוב שלא יבש עוקצו. וכמו בימות הגשמים שאסור דכיון שאין היכר בעלין אסור משום מראית עין שיחשוב שהוא לח. ה"נ לדידן כיון שיבש הוא ולא עוקצו אסור אף אם יבש הוא ועוקצו יאסר משום מראית עין שיחשוב שיבש הוא ולא עוקצו דע"ז אין היכר בעלין ליתא דבשלמא בימות הגשמים דאין היכר שיבש כלל ודאי יחשוב שלח הוא ככל האילנות אבל בימות החמה דעכ"פ יש היכר שיבש מה"ת שיתלה הרואה באיסור שעוקצו לח:

[נו] הגבוהין מן הארץ. עירובין צ"ט:

במשנה שרשיו גבוהים מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהן. פירש"י דכיון דגבוהין שלשה כאילן חשיבי ואין משתמשין באילן ובגמרא שם ק'. איתמר שרשי אילן הבאין מלמעלה מג' לתוך ג' [פירש"י דלאחר שהגביהו שלשה חזרו וכפפו] רבה אמר מותר להשתמש בהן ורב ששת אמר אסור להשתמש בהן רבה אמר מותר להשתמש בהן דכל פחות מג' דארעא ארעא הוא רב ששת אמר אסור להשתמש בהן כיון דמכח איסור קאתי אסורין. ופסקו הפוסקים כרבה. ויש לעיין דהרי הענפים נסמכים בצידי האילן וכשמשתמש בענפים הוא משתמש בצידי האילן וקיי"ל בשבת קנ"ה צדדין אסורין ולא גרע מיתד התקוע בצידי אילן דאסור להשתמש ביתד רק בסולם הנסמך ביתד מותר כדאיתא שם וה"נ הענפים תקועים בצידי אילן ורבה לטעמי' דס"ל שם קנ"ד:

צדדים מותרים משא"כ לדידן ובדיקלא דסליק באפומא הרי הדקל היוצא למעלה מן הבית מונח על הדקל שבתוך הבית וקשה יאסר לכ"ע דיחשוב משתמש בזה האילן שבתוך הבית. אך בזה י"ל לפי מה שפירש"י צדדים שאין דרך תשמישו וה"נ גב האילן שעדיין האילן גדל עליו למעלה א"א להשתמש עליו חשוב כצדדין. אך לפסק הלכה דצדדין אסורין קשה. אך צ"ל דכיון שהענפים דבוקים בצידי אילן מתולדה וא"א להשתמש שם כלל חשוב כצידי צדדים דמותרים כעין שכתב המאירי בבני מעים ואינו דומה ליתד התקוע בצידי אילן שכבר הי' האילן גלוי בלא יתד והי' אפשר להשתמש וכיון שבידו להוציא היתד חשיב עדיין אפשר להשתמש בו משא"כ כשמעולם לא הי' אפשר להשתמש בו וכעין זה חלקו התוס' נדה כ"ב:

סוף ד"ה אם נמוחו:

[נז] הי' האילן נטוע בתוך החריץ. שם בגמ' אניגרא וכן בזוית תלי בפלוגתא דרבה ורב ששת הנ"ל בס"ק נ"ו אניגרא פירש"י אילן היוצא מתוך חריץ קצר העשוי להוליך המים לשדות ושני צידי האילן של צד גידודי החריץ נכנסין בגידודיו ואם בא למדוד מצדדין שמתוך הנגר הרי הוא גבוה ג' ויותר ואם בא למדוד מצדדיו השניים שהן מגידודי החריץ ולמעלה אין גבוהין ג' לרבה דמודד הגידודים שרי דכל פחות מג' לארעא כארעא לרב ששת מעומקו מודד והרי גבוה ג' ומכח איסורא אתו. וכן קרן זוית. אילן העולה במקצוע שני כותלים של חצר וג' צדדיו נכנסין בתוך המקצוע שבכותלים ואין נראה אלא צדו שמבחוץ והולך ועולה עד למעלה לכותל פחות מג' לרבה כל פחות מג' לאו אילן הוא דמעולם לא גבוה שלשה ולרב ששת מארעא משחינן ומכח איסורא אתו ודוקא קרן זוית אבל אצל כותל בעלמא מודה רבה דהואיל וג' צדדיו גבוהין והרביעי שוה לארץ או לכותל דאסור אפי' צידו דשוה לכותל עכ"ל:

והנה מבואר דלרבה מותר אפי' שני צדדיו שוים לארץ דהיינו אניגרא. ולרב ששת אפי' ג' צדדיו שוים לארץ או לכותל אסור דהיינו קרן זוית אך אצל כותל אחד דאין רק צד א' שוה לארץ אפי' רבה מודה. וק"ל מ"ש דבקרן זוית חשוב שלשה צדדין שוין לכותל הא אין כאן רק שני כותלים וא"ת דכל חצי עיגול של האילן שכנגד הכותל חשוב כמחובר לכותל משום לבוד שאין בעובי האילן רוחב. אמה וממילא א בחציו ג' והרי כאן ג' חלקי העיגול סמוכים לכותלים כזה - א"כ בכותל אחד. נמי נחשוב חצי. העיגול שכנגד הכותל כמחובר והרי שני צדדי אילן מחוברים ולרבה יהי' מותר כמו באניגרא:

ונ"ל עפ"י מ"ש ריש פ"ק דעירובין ה':

בהא דאפי' במבוי שמונה מצומצמות ולחי רחב ד' מותר אי העומד מרובה מותר ואפי' הפרוץ מרובה הו"ל לחי פחות מארבעה ומותר משום לחי מאי אמרת דילמא כי הדדי נינהו ה"ל ספק דבריהם וכל ספק דבריהם להקל והרי"ף הביאו בהלכותיו והקשה רשב"א דלדידן דקיי"ל פרוץ כעומד מותר אינו צריך לטעם זה דאפי' כי הדדי ה"ל פרוץ כעומד ומותר ואמרתי ליישב דהנה קשה הא דיליף שם להתיר במבוי בעומד מרובה על הפרוץ מקו"ח מחצר ומה חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה ניתרת בעומד מרובה על הפרוץ מבוי שניתר בלחי וקורה אינו דין שניתר בעומד מרובה על הפרוץ. הא פירש"י ט"ו:

בהא דפליגי אמוראי בפרוץ כעומד מר סבר הכי אגמרי' רחמנא למשה לא תפרוץ רובא ומר סבר הכי אגמרי' גדור רובא ופירש"י אגמרי' רחמנא למשה דכל הלכות מחיצות הלכה למשה מסיני וא"כ אין דנין קו"ח מהלכה אך י"ל דרובא דאורייתא מאחרי רבים להטות או מנזיר רק בפרוץ כעומד צריך הלכה למשה מסיני למר לאסור ולמר להתיר ובעומד מרובה אין צריך הלכה ושפיר יליף קו"ח וממילא מיושב דברי רי"ף דבפרוץ כעומד דאין היתר רק מכח הלכה למשה מסיני אין יכולין ללמוד מקו"ח להתיר במבוי דאין דנין קל וחומר מהלכה:

זכינו לדין דעומד מרובה דאורייתא ועומד כפרוץ הלכה למשה מסיני והנה בר"ן פ"ק דסוכה לבוד ודופן עקומה כי הדדי לא אמרי' דשני הלכה למשה מסיני לא