אגלי טל פא

צדדין ע"כ פירש הא קשרה בצידי אילן לא. מ"מ משמע מסוגיא דשבת כדעת סמ"ג והתרומה דחשוב צדדין:

(ז) והנה לכאורה דין הנ"ל תלוי בחילוף שבין הסוגיות סוגיא דשבת וסוגיא דעירובין. אך מאוד תמוה לי דלענ"ד חשוב רוכב ע"ג בהמה ממש. ואפי' לרבה דמתיר צדדין זה אסור ואמינא בה תרי טעמי הא' מסוגיא דשבת הנ"ל דמשני ר"פ הכא בכלכלה דחוקה עסקינן דבתר דשקיל לעירוב קמניד לאילן וקמשתמש באילן גופי' וה"נ דהבהמה הולכת ובהליכתה מוליכתו הוא משמש בבהמה גופי' ואין לחלק דשאני התם שהוא מניד לאילן משא"כ שהבהמה הולכת מעצמה. דאטו אסור להזיז בהמה ממקומה והרי מותר להוליך בהמה בידו תוך התחום רק טעם האיסור כיון דבתשמישו הוא מזיז האילן הרי הוא משמש בעליונו של אילן ג"כ שהרי הוא משמש במה שמזיז האילן והרי גם עליונו הוא מזיז וא"כ ה"נ כיון שמשמש בהליכת הבהמה וכל הבהמה הולכת אף גבה:

(ח) ולפי"ז יש לפרש דברי ס' התרומה והסמ"ג שכתבו דהוה צדדין שהם ס"ל ג"כ יד עגלה נחשב בפ"ע אלא שסוברים שיד העגלה הקשורה בצידי בהמה כאילו קשורה בגבי בהמה כיון דניידי בהמה חשוב משמש בבהמה גופי' אך זה היה אם משמש ביד העגלה או היה העגלה גופה קשורה בצידי בהמה אך עכשיו שיד העגלה קשורה והוא משמש בעגלה ה"ל העגלה צדדין:

(ט) אך לענ"ד גם זה צריך עיון שאינו דומה כלל דהמניח ע"ג כלכלה התלויה ביתד הנעוץ בצידי אילן ה"ל צידי צדדין שהאילן היה גורם דגורם שאלמלא האילן יפול היתד ויפול הכלכלה אבל הכא שהבהמה מוליכתו הוא משתמש בבהמה ממש שהבהמה מוליכה היד והעגלה והאדם היושב בעגלה ואפילו יו"ד עגלות קשורות זו בזו חשוב הבהמה מוליכה את כולם. אך אפילו לא תימא הכי עכ"פ דברי הג' מרדכי דקרי ליה צידי צדדין תמוה דעכ"פ מה שיד העגלה קשור בצידי בהמה כאילו היתה קשורה בגבה כיון דנייד לבהמה הא חדא:

(י) והב' דהא רש"י פירש בדרבה דמתיר צדדין משום שאין זה דרך תשמישו וכן בחגיגה ט"ז:

צדדין אסורין ז"ל ואפי' במקום שאינו עשוי להשתמש כגון צידי המה וה"ה צידי אילן וא"כ הוא צידי צדדין היא עוד יותר אינו עשוי לתשמיש וכעין שכ' המאירי במעים קרוין צידי צדדין וכן נעץ יתד באילן דאין אילן עשוי לתלות בו יתידות אבל עגלה שעיקרן של סוסים למשוך בעגלה וכן שוורים שעשוין למשוך בעגלה כמו לרכוב וכן מפורש בתורה בעגלות יוסף ועגלות הנשיאים ופשוט לכל. מה זה ענין לקרותו אפי' צדדין וכ"ש צידי צדדין והוא איסור גמור כמו רכיבת הבהמה ממש:

(יא) ונ"מ בזה לגבי בין השמשות דצדדים מותרין בין השמשות אפי' לרבנן דרבי לדעת ר"ח ור"נ גאון וריטב"א פ"ג דעירובין אבל הליכה בקרון לענ"ד ברור דחשוב רכיבה ממש:

(יב) וא"ת א"כ איך עלה על דעת רשב"ם להתיר כשהגוי מנהיג העגלה. אומר אני באימה כי באמת לא עלה על לב רשב"ם להתיר רק אם הגוי בעצמו מושך בידיו ואין בהמה מושכת בקרון כלל. שוב מצאתי מפורש ברשב"ם שהעתיק לשונו באור זרוע הגדול [שכתב אחר שהביא דבריו עכ"ל] וז"ל כתב רבינו שמואל זצ"ל במתני' ספינה הנכנס בה מבעו"י מותר לילך בתוכה בשבת כו' וכאשר התרנו להפליג בספינה כן מותר להפליג ולהעלות ישראל בקרון והעכו"ם מושך בקרון ובלבד שלא תמשוך בהמה בקרון דאיכא משום אין רוכבין ע"ג בהמה ובלבד שלא יצא חוץ לקרון אבל איכא למיחש שמא יפגעו בו ליסטים א"נ אישתמיט ונחית מן הקרון משים הכי אסור כו' עכ"ל הנה מפורש בדברי רשב"ם שאין היתר רק אם הגוי מושך בקרון ולא תמשך הבהמה בקרון כלל. וברור שהרא"ש והג' מרדכי לא ראו לשון רשב"ם בעצמו רק מה שהתוס' הביאו בשמו ובדברי התוס' אין הכרע והי' דחוק לפרש שאין בהמה מושכת בקרון רק אדם כי אין דרך לעשות כך כלל. וחשבו שרשב"ם התיר אפי' בהמה מושכת בקרון וכי דייקת טובא בלשון התוס' תראה ג"כ כמ"ש וז"ל ועוד רצה רשב"ם להתיר ליכנס בקרון בשבת ועכו"ם מוליכו חוץ לתחום וחזר בו. הנה מבואר שכל ההיתר שחידש הרשב"ם מה שמוליכו חוץ לתחום ואם הי' היתר שהבהמה תמשוך בקרון הי' לו לומר ועוד רצה רשב"ם להתיר ליכנס בקרון בשבת ועכו"ם מוליכו ואפי' עכו"ם מוליכו חוץ לתחום ואז הי' משמע שני היתרים אבל לפי הלשון שכתבו משמע שכל חידוש היתר מה שמוליכו חוץ לתחום. וגם סוף לשונם ועוד א"ם בהמה מנהיג בקרון פשיטא שאסור ולא כתבו מאח"ר שבהמה מנהיג בקרון רק לשון אם אלא שבאמת רשב"ם לא מיירי שבהמה מנהיג בקרון וזה דבר בפ"ע שאם בהמה מנהיג בקרון פשיטא שאסור ואף רשב"ם סובר כן וע"כ כתבו פשיטא וזה ברור כשמש:

[נד] (א) ספינה שבהמות מושכין אותה. במהרי"ק שורש מ"ו אשר שאלת אם יש פקפוק עבירה ללכת בספינה בשבת באותן הנהרות שמושכין הספינות בחבלים ע"י לאו בר ישראל או בהמה ותמיד מתכוונין ללכת בשפת הנהר שאין בו ג' טפחים. הנה לא בארת אם נכנסין שם ג' ימים קודם השבת דודאי אם לא נכנסין שם ג' ימים קודם השבת פשיטא שאסור כו'. א) אמנם אם נכנסו שם ג' ימים קודם השבת נראה דמותר לדברי ר"ח אעפ"י שהיא למטה מי' כו'. ב) ואשר רצית לדמותו ענין זה לקרון. נראה לפע"ד דאפי' בקרון אין איסור כשהגוי מוליך הבהמה אלא משום שירד מן הקרון או יפגעו בו ליסטים ודבר זה לא שייכא בספינה כדכתבו התוס' אבל משום שמא יחתוך זמורה נלפענ"ד דאין איסור אלא כשישראל מוליכה שהרי כתב בס' התרומה וז"ל אסור ללכת בקרון בשבת משום דמשתמש בבהמה המנהיגה ותנן אין רוכבין ע"ג בהמה ה"ה על הקרון דהוה כמו צדדין וכו' ואפי' ינהיגו עכו"ם עצמם הקרון אם הוליכום חוץ לתחום אסור ולא דמי לספינה עכ"ל מדקאמר הוליכה חוץ לתחום אסור בשמנהיגים הגוים הקרון משמע דבתוך התחום מיהו שרי וא"כ ע"כ לא חיישינן שמא יחתוך זמורה כו' דאי חיישינן אפי' כשגוים מנהיגים מה לי תוך התחום רה לי חוץ לתחום האיכא למיחש שמא יחתוך זמורה אלא דלשמא יחתוך זמורה ליכא למיחש כשגוים מוליכים. ומ"מ חוץ לתחום אסור דאיכא למיחש שמא יפגעו בו ליסטים או ילך ברגליו. והיינו דלא דמי לספינה דודאי לגבי ספינה ליכא למיחש שמא ירד ולא שמא יפגעו בו ליסטים. ועוד ג) נראה לפענ"ד דאפי' היינו אוסרין בקרון אפי' כשגוים מוליכין הבהמה משום שמא יחתוך זמורה היכא שהבהמה מושכת החבלים הקשורים בספינה ליכא למיחש שמא יחתוך כו' דאין לך צידי צדדין גדול מזה ואמרי' בפרק מי שהחשיך הלכתא צדדין אסורין צידי צדדין מותרין