אגלי טל פ

דאפשר לו לירד אסור ועוד אם בהמה מנהיג פשיטא דאסור להשתמש בבע"ח שמא יחתוך זמורה עכ"ל והרא"ש ז"ל הביא ג"כ דברי רשב"ם הנ"ל וכתב עליו ז"ל ומיהו נראה דאיכא איסורא כיון דבהמה מנהגת את הקרון דאסור להשתמש בבע"ח וגבי כלאים תנן היושב בקרון סופג את הארבעים כאילו רוכב על הבהמה עכ"ל. והנה מלשון הרא"ש כיו"ן דבהמה כו' מבואר דס"ל דרשב"ם אפי' בהמה מנהגת את הקרון מתיר. וסמ"ג [דפוס ווינציאה י"ז:

] כתב אבל בקרון אסור לילך אע"פ שהגוי מנהיג את הבהמה מפני שנשתמש בבהמה ותנן אין רוכבין ע"ג בהמה גזירה שמא יחתוך זמורה להנהיגה ואפי' צדדין כגון זה אמרינן בפ' מי שהחשיך דאסור עכ"ל:

(ב) ובהגהות מרדכי ספ"ק דעירובין בשם ר"ת דאסור לילך בקרון בשבת שמא יחתוך זמורה וא"ת ורשב"ם איך ס"ד להתיר ללכת בקרון בשבת והא משתמש בבע"ח וי"ל הא פסקינן בפ' מי שהחשיך צדדין אסורין צידי צדדין מותרין ודופני הבהמה ה"ל צדדין כו' וידות הקרון הנסמך על דופני הבהמה ה"ל צידי צדדין וא"ת מה צריך לטעמא דאין עולין באילן שמא יתלוש וגבי בהמה שמא [ט"ס יקטום] יחתוך זמורה תיפוק לי' דמשתמש במחובר ובבע"ח וי"ל דלא הוי כ"א איסורא דרבנן (אבל משום גזירה יש בו סרך איסור תורה כן צ"ל] וכו' ותימה על סמ"ג שאסר ללכת בקרון משום שמשתרש בבע"ח ולא דק דהו"ל צידי צד ין כדפרישית לעיל:

(ג) והנה דעת הג' מרדכי דמשום שמשתמש בבע"ח מותר דה"ל צידי צדדין רק משום שמא יחתוך זמורה דהוא ס"ל דגזירה דיחתוך זמורה ואיסור משתמש בבע"ח תרי מילי נינהו והנה הג' מרדכי יחיד הוא בזה ורש"י כתב בשבת קנ"ד. בהא דמשתמש מר בבע"ח וז"ל ותנן אין רוכבין ע"ג בהמה וה"ה לכל תשמיש ובביצה י"ט. במשנה דמביאין שלמים ואין סומכין עליהם ז"ל שהסמיכה אסורה משום שבות שבכל כוחו הוא סומך וה"ל משתמש בבע"ח ותנן אין רוכבין ע"ג בהמה עכ"ל. והרא"ם בס' יראים מצוה קי"ג וז"ל למדנו שאסור להשתמש באילן ובבהמה ביו"ט וטעמא דכל תשמיש בהמה ואילן רוכבין ועולין חשבינן לי' ורבינו יהונתן צ"ט:

במשנה גבי שרשי אילן ז"ל ואע"ג דבשרשים ליכא מידי למיגזר אפ"ה כל תשמיש שבאילן נאסר שמא יעמלה ויתלוש וכן מבואר מדברי תוס' והרא"ש שהעתקנו שכתבו שאסור להשתמש בבע"ח שמא יחתוך זמורה מבואר דאסור להשתמש מטעם שמא יחתוך זמורה שנאמר בגמרא גבי רכיבה בבע"ח וכן מבואר מדברי סמ"ג שהעתקנו וכן בספר התרומה סי' רכ"ה וז"ל ואסור ללכת בקרון בשבת משום דמשתמש בבהמה המנהיגה ותנן אין רוכבין ע"ג בהמה שמא יחתוך זמורה וה"ה על הקרון דהוה כמו צדדין ובפ' מי שהחשיך אמרינן והלכתא צדדין אסורין ואפי' ינהיגו גוים עצמם את הקרון אסור אם הולכין חוץ לתחום ולא דמי לספינה עכ"ל. והנה מפורש ברש"י ותוס' ורא"ש וסמ"ג וס' יראים וס' התרומה ורבינו יהונתן דחד איסורא הוא רכיבה ותשמיש. מלבד זה תמוה דעת הג' מרדכי דשימוש באילן ובבע"ח הוא איסור בפ"ע. א"כ למה לא הודיענו מאיזה טעם אסרוהו אלא ודאי כל תשמיש בכלל איסור רכיבה ואף תשמיש דלא שייך בה חיתוך זמורה מ"מ נאסר כמו ביצה שנולדה ביו"ט שהוא בכלל פירות הנושרין ומשקין שזבו אף דלא שייך בביצה הגזירה ה"נ שאר תשמיש בכלל רכיבה וכנ"ל לשון הרא"ם דכל תשמיש בהמה ואילן רוכבין ועולין חשבינן לי':

) (ד) והנה לפי"ז דאין איסור רוכבין איסור בפ"ע רק היינו איסור משתמש בבע"ח ולפי דברי הג' מרדכי דללכת בקרון חשוב צידי צדדין א"כ לכאורה הותר ללכת בקרון אולם מ"ש הג' מרדכי דחשוב צידי צדדין וחולק על הסמ"ג דכתב דהוי צדדין הנה גם בספר התרומה מפורש דהוי צדדין כנ"ל לשונו. והנה סברת הג"מ נראה דאף בפ' מי שהחשיך סולם הנסמך בצידי האילן דהוי צדדין רק יסמוך הסולם בגוואזא הנעוץ בצידי הדקל. וא"כ עגלה הנסמכת בצידי בהמה הוה צדדין רק סברת הג"מ דיד עגלה הוי דבר בפ"ע והוי העגלה שלישי לצידי הבהמה ודומה לגוואזא הנעוץ באילן והסולם נסמך בגוואזא שהסולם שלישי. לצידי האילן חשוב צידי צדדין וכן קנים של דפנות הנעוצים בנקב שבצידי אילן והסכך מונח על אותם קנים חשיב הסכך צידי צדדין וביאר שם התוס' רי"ד דהדבר שמשתמש עליו אינו מתחשב להקל דאל"כ למה אמר שם בגמרא דהיכי דאנח הסכך על אילן גופי' [אפילו לרבה דאמר צדדים מותר] אסור דמשתמש באילן גופי' ולא מהני הסכך להחשיבו צדדים רק משום קנים של דפנות הנעוצים בצידי אילן והסכך מונח על אותם קנים והוא אינו משמש בהקנים אלא בהסכך [וע"ש שהשיג על רש"י שהוא הי' לו גירסא ברש"י שנעץ קנים של סכך בצדי אילן וכמ"ש התוס' בשמו פ"ב דסוכה כ"ב:

אך לפי רש"י שלפנינו דברי רש"י ודברי תוס' רי"ד עולים בקנה אחד לענין הדין דכל שהוא שלישי לצידי האילן חשוב צידי צדדין] וה"נ כיון שאינו משתמש ביד הקרון רק בקרון ה"ל צידי בהמה צדדין ויד העגלה צידי צדדין:

(ה) ויש להביא ראי' לזה דיד הכלי והכלי נחשבו לשנים מהא דפ"ג דעירובין ל"ג. נתנו באילן למעלה מי' טפחים אין עירובו עירוב למטה מי' טפחים עירובו עירוב ואסור ליטלו. בתוך ג' מותר ליטלו. נתנו בכלכלה ותלאו באילן אפי' למעלה מעשרה טפחים עירובו עירוב דברי רבי וחכמים אומרים כל מקום שאסור ל לו אין עירובו עירוב וחכ"א אהייא אילימא אסיפא לימא קסברי רבנן צדדין אסורין אלא ארישא עיי"ש. ופירש"י כגון הכא דאינו משתמש באילן עצמו בכלכלה הוא דמשתמש שהוא צידי אילן יקשה למה יחשב הכלכלה צדדין מ"ש מסכך הנסמך באילן דחשוב אילן גופי' וכפי הטעם שכ' בתוס' רי"ד דסכך שמשתמש בו אינו מועיל להחשיבו צדדין וה"נ הכלכלה הו משמש בו ולמה יועיל להחשיב צדדין וצ"ל דהכלכלה תלוי בחצי עיגול שע"ג הכלכלה והוא יד הכלכלה. והוא אינו משמש ביד הכלכלה אלא בכלכלה ע"כ שפיר חשוב צדדין ומ"מ מבואר שהיד והכלי נחשבין בתרתי ה"נ יד הקרון והקרון:

(ו) אך מסוגיא דשבת קנ"ה. נ"ל ראי' לדעת הסמ"ג והתרומה דחשוב צדדין והיינו דחשבינן יד העגלה עם העגלה לאחת [ועי' לעיל ס"ק מ"ט שהעתקנו בסוגיא] דמקשה טעמא דנעץ יתד באילן הא לא נעץ אפילו למטה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב והא האי תנא דאסר בצדדין ושרי בצידי צדדין. הנה מפורש דכלכלה התלוי' ביתד הנעוצה בצידי אילן הוי צידי צדדין ואי אמרת דיד הכלכלה והכלכלה שני דברים ה"ל צידי צידי צדדין דהכלכלה הוא רביעי לצידי אילן והוה צידי צידי צדדין ולמה קורא אותו צידי צדדין אלא ודאי ס"ל דלאחת נחשבים. האמנם דקשה לפי"ז מה דקאמר הש"ס והא האי תנא דאסר בצדדים הא לפום סברא זאת דלאחת נחשבים. א"כ אם לא נעץ יתד רק תלה הכלכלה באילן הוא משתמש באילן גופי' דא"א לתלות הכלכלה בצידי אילן בלא יתד וע"כ הוא תולהו באחד מענפי האילן והרי יד הכלכלה מונח ע"ג הענף ודו"ק] אך רש"י יישב זה במה דפירש הא לא נעץ יתד אלא קשרה בצידי אילן הרי שלא פירש כפשטו הא לא תלה הכלכלה ביתד אלא באילן דמפורש בעירובין ל"ג. דחשוב צדדין אלא שהקשה לו הנ"ל דמדקרי לי' צידי צדדין ולא צידי צידי צדדין מוכח דס"ל היד והכלכלה לאחת נחשבים וא"כ תלה הכלכלה באילן חשוב אילן גופי' ומה ראי' דאסר