עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אגלי טל

אגלי טל רסה

Iglei Tal 265 · אגלי טל · free full Hebrew text

Open in the reader →

יש בישול אחר בישול. ע"כ דרתיחתו זהו בישולו וכיון שנצטנן לגמרי א"כ אזל לי' בישולו הראשון והוה כמושיב בתחילה וא"כ לדידן בדבר יבש שוב מותר אפי' בנצטנן לגמרי כדברי הר"ן:

[נא] ובא להחזירו משתחשך אסור כו'. זה נתבאר לעיל ס"ק מ"ט:

[נב] (א) ומותר לסמוך אצל דופן הכירה מבחוץ כו'. ש"ס מכילתין פרק כירה ל"ז איבעיא להו מהו לסמוך בה תוכה וגבה הוא דאסור הא לסמוך שפיר דמי. וכן המסקנא. ודעת הרי"ף והרמב"ם דאין היתר אלא להשהות. ולמה דקי"ל כאינך פוסקים כחנניא ע"כ הבעיא בלהחזיר ולמסקנא אף להחזיר מותר בסמיכה:

(ב) ולדעת הרי"ף והרמב"ם דלהחזיר אסור בסמיכה קשה מהא דמותר להעמיד שמן כנגד המדורה למ"ד שמן אין בו משום בישול. ואין לומר דשמן עדיף מדבר המבושל כל צורכו וכדעת התוס' ישנים והרא"ה שכתבנו לעיל ס"ק מ"ח. דא"כ מנ"ל להרמב"ם דבדבר שאין צריך בישול כלל ע"ג האש אסור ולמד זה מהחזרת תבשיל הא דבר שאין צריך בישול כלל דדומה לשמן למ"ד דאין בו משום בישול כמ"ש הרב המגיד עדיף מתבשילין אלא ודאי שווין הם. ועוד דודאי מצטמק ורע לו היינו דבר שאין צריך בישול כלל ודומה לשמן למ"ד דאין בו משום בישול:

(ג) וצריך לומר דס"ל להרמב"ם דכנגד המדורה פי' ברחוק מהמדורה כמ"ש הרא"ש:

מותר מותר מסומך ממש לדופן הכירה. והתוס' שכתבו דמכאן אין ראי' לסמוך אצל האש היינו בקרוב דברחוק נלמוד מכנגד המדורה. ובהגהות מרדכי למד מדמותר לסמוך ה"ה אצל האש אך הוא מפרש הבעיא בערב שבת סמוך לחשיכה וכשיטת הר"י דכל שאין שהות ביום להרתיח חזרה מיקרי צ"ל ג"כ בקרוב דברחוק אפי' בשבת מותר כמו כנגד המדורה:

(ד) והנה כשסומך בתנור להפשיר [דבר המבושל כל צורכו שאין בו משום בישול דבזה ודאי אין לגזור דילמא משתלי כיון דאפי' משתלי ליכא איסור דאוריי'] תלוי במחלוקת שהביא הר"ן בהא דמביא אדם קיתון של מים בלהפשיר ע"ג האש ולמאן דאמר להפשיר ע"ג האש אסור ה"ה לסמוך בתנור דודאי אין ללמוד לסמוך בתנור מכנגד המדורה דהא כנגד המדורה מותר דבר המבושל כל צורכו ולסמוך בתנור אסור:

(ה) ונפלאתי על הב"י שכתב על הרמב"ם שאסור לסמוך בכופח שהסיקוהו בגפת ועצים אף שגרף וקטם שהדבר פשוט שכל שאין היד סולדת בו שרי דאפי' כנגד המדורה נמי שרי. והבין הב"י דלסמוך בכופח שרי טפי מכנגד המדורה. והוא תימא שהרי כנגד המדורה מותר דבר המבושל כל צורכו ולסמוך בתנור וכן בכופח להרמב"ם אסור:

(ו) ומ"מ בעיקר הדין נ"ל שכל שסומך באופן שאי אפשר שיבוא לידי יד סולדת בו מותר. ואף לדעת הר"ן דאוסר להפשיר ע"ג האש היינו במקום חם שהיד סולדת בו רק שאינו משההו הרבה אבל כשאין היד סולדת בו מחמת שאין המקום חם כל כך מודה הר"ן דלא מחזי כמבשל, וכן נראה מדברי התוס' ישנים שהעתקתי לעיל ס"ק מ"ח דלשיטתו דכנגד המדורה דינו כמו על האש הוקשה לו דאיך מותר להפשיר מים כנגד המדורה ותירץ דמניחו במקום שאפי' יניחנה שם כל היום לא יבוא לידי בישול. וכן כתב בהגהות מרדכי להדיא דבמקום שאין היד סולדת מותר להפשיר ואף בשאינה גרופה וקטומה דהתם בתנור קאי דאסור לסמוך ובתנור גרופה וקטומה לא מהני מידי. ובמג"א סי' רנ"ג נסתפק באינו גרופה וקטומה ובסי' רנ"ט משמע דאסור וצ"ע:

[נג] (א) יש אומרים דתבשיל המצטמק כו'. כתב הר"ן דחזרה בשאינה גרופה וקטומה אסור אפי' במצטמק ורע לו והביא ראי' מהא דהוכיח בש"ס דר' אושעיא סובר מחזירין אפי' בשבת משהחזירו לו חמין בשבת ולא מיחה וחמין מצטמק ורע להן:

(ב) ולפענ"ד דהתוספות ישנים חולקין על דין זה שלפי שיטתם דכנגד המדורה דומה לע"ג האש ואפ"ה מותר בשמן למ"ד דאין בו משום בישול וה"ה מצטמק ורע לו רותח דאין צריך בישול כלל ומותר אפי' על האש ומה שהביא הר"ן ראי' מהוכחת הש"ס מר' אושעיא. לפענ"ד יש לומר דודאי לר' אושעיא לשיטתו דס"ל לשהות תנן ומתני' פלוגתא דב"ש וב"ה אחמין ותבשיל דסיפא קאי. א"כ אף חמין לב"ש אסור בגרופה ולב"ה בשאינה גרופה. אבל למ"ד להחזיר תנן ואיסור חזרה מרישא דמתני' שמעינן וסיפא דמתני' נמי ארישא כדאמר בש"ס והך חזרה לאו דברי הכל הוא אלא מחלוקת ב"ש וב"ה והרי ברישא דמתני' תני רק תבשיל דמצטמק ויפה לו כדמוכח בר' יהודה דברייתא דסתם תבשיל מצטמק ויפה לו וא"כ מנ"ל לאסור מצטמק ורע לו. וע"כ הרמב"ם שפסק כמ"ד לשהות תנן פסק דחזרה אסור אפי' מצטמק ורע לו אבל לדידן דקיי"ל כמ"ד להחזיר תנן. שפיר יש לומר מצטמק ורע לו מותר:

(ג) ועוד נראה לי ראי' דאף למ"ד לשהות תנן אין הכרח לאסור מצטמק ורע לו והא דהוכיח הש"ס מר' אושעיא. יש לומר ע"פ מש"כ הר"ן לדחות הוכחות התוס' דעיקר פלוגתא דמתני' בחזרה. בחזרה בערב שבת. מדאמר הש"ס מחזירין אפי' בשבת משמע דעיקר פלוגתא בערב שבת. וכתב הר"ן לדחות דודאי ב"ש אוסרין אפילו בערב שבת כיון דב"ש בעי במלאכה הנעשה בשבת שתהא מקצתה נעשית מבע"י וע"כ קאמר דב"ה מתירין אפילו בשבת ועי"ש. ולפי"ז י"ל דהש"ס הביא ראי' דלא תימא דב"ה לא פליגי אב"ש באיסור חזרה מידי רק דב"ה לטעמייהו דמתירין בכולן עם השמש אבל בשבת מודים לב"ש וע"ז הוכיח מדר' אושעיא דודאי ב"ש אוסרים להחזיר אף בחמין למ"ד לשהות תנן דלמ"ד לשהות תנן הא דב"ש אומרים חמין ולא תבשיל אגרופה וקטומה קאי ותבשיל אף לשהות אסרו וע"כ הא דאסרו להחזיר בחמין הוא וא"כ אי אמרת דב"ה מודים לב"ש בשבת ע"כ ב"ה אף בחמין דמצטמק ורע לו אסרו ואמאי התיר ר' אושעיא להחזיר חמין בשבת. דהא ר' אושעיא ס"ל לשהות תנן ומזה הוכיח דב"ה פליגי אב"ש