אגלי טל ריד

[ט] אסור לסננן כו'. הרא"ש בתשו' והובא בש"ע שי"ט סעי' ט"ז. ועי' מה שכתבנו בביאורנו למלאכת בורר סק"י אות ד': [י] יתכפרו כולם. זה נתבאר באריכות בביאורנו למלאכת זורה סק"ב אות ג': [יא] אין כוברין את התבן כו'. במשנה שבת ק"מ. והעתיקה הרמב"ם ז"ל פכ"א מהל' שבת הל' ל"ב. ומסיים בה. מפני שהוא כמרקד. ולכאורה נראה מזה שדעת הרמב"ם כדעת הר"ח והתוס'. דכל דבכלי הוי מרקד כמו שכתבנו במלאכת זורה סק"ג. דאלו לרוב הפוסקים שכתבנו שם דכל שהוא לברר את המוץ הוא מלאכת זורה הוי לי' להרמב"ם למימר מפני שהוא כזורה. אך יש לומר דדוקא בתבואה שהמוץ גדל עמה וגידול התבואה הוא בתוך המוץ. וע"ז באה לעולם מלאכת זורה לברר את התבואה מהמוץ שגדל עמה. ע"כ כל היכי שמברר את המוץ בין ע"י רוח ובין בכלי או בידו. לעולם הוא מלאכת זורה. אבל תבן שאין גידול התבן בתוך המוץ שוב הו"ל המוץ לגבי' כשאר פסולת. ומאחר שהוא מבררו בכברה הו"ל מרקד: [יב] לא יהדק בפיו כו'. מכילתין קל"ט: אחר רב פפא לא ניהדוק אינש צינייתא בפומא דכוזני דחביתא משום דמיחזי כמשמרת. ופירש"י כלי חרס קטן שמערין בו את היין מחבית לא יתן בפיו קשין וקסמין בחזקה לפי שאין לך מסננת גדולה מזו. ועי' בר"ן שם: [יג] אעפ"י שגם הסובין כו'. מכילתין קל"ד. אין מסננין את החרדל כו' עד דמיחזי כבורר ובתוס' שם. [יד] לא יעשה גומא כו'. ש"ס מכילתין קל"ט: ורמב"ם פכ"א מהל' שבת הל"ז מסיים בה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבוא לשמר במשמרת: מלאכת לש [א] הנותן את המים לתוך הקמח כו'. ברייתא מכילתין י"ח. קנ"ה: אחד נותן את הקמח ואחד נותן את המים האחרון חייב דברי רבי. ר' יוסי בר' יהודה אומר אינו חייב עד שיגבל פירש"י האחרון חייב משום לש שהוא אב מלאכה. ועי' לפנינו ס"ק ט' אות א' שהעתקנו כל סוגית הגמ' ובאות י"ב עד אות י"ט שם נתבאר שורש מחלוקתם: ולענין הלכה דעת הרי"ף והרמב"ם פ"ח מה"ש והרא"ש פרק מי שהחשיך והאו"ז דהלכה כר"י בר"י משום דסתם לן תנא בפרק מי שהחשיך דנותנין מים למורסן והוא כר"י בר"י כמו דאיתא בגמ' שם עי"ש: אבל דעת ספר התרומה וסמ"ג וסמ"ק וספר יראים דהלכה כרבי מחבירו. ולכאורה צ"ע דסתם משנה עדיף. דהא אפי' סתם ואח"כ מחלוקת דאין הלכה כסתם מ"מ כתבו התוס' בעירובין צ"ב. דחשוב כרבים לגבי היחיד. והא אין הלכה כרבי מחביריו כדאיתא בב"ב קכ"ד: ובתוס' שם דבכולה גמרא אין הלכה כרבי מחביריו וכ"ש סתם גמור דעדיף טפי. והא סתם מתניתין בדף קנ"ה: דנותנין מים למורסן הוא כרבי יוסי ברבי יהודה. ולא מיבעיא לשיטת התוס' ושיטת הראב"ד והמאירי שלא נדחו דברי אביי שבפ"ק דמוקי לסתם מתניתין דבפ"ק אפי' לר"י בר"י שאין סתירה לסתם מתניתין דמי שהחשיך מסתם מתני' דפ"ק. אך אף לדעת הרמב"ם שנדחו דברי אביי שבפ"ק והו"ל סתם מתניתין דפ"ק כרבי הא בחדא מסכת סתמא בתרא עדיף כדאיתא בשבועות ד'. דמקשה הש"ס מכדי האי סתמא והאי סתמא מאי חזית דעביד כי האי סתמא לעביד כהאי סתמא. ולטעמיך רב גופי' היכי סתום לן