אגלי טל ריב

מתלמידי ב"ש וב"ש אומרים בס"פ קמא דביצה הבורר קטניות ביו"ט בורר אוכל אוכל ובירושלמי שם בעי ר' יונה עשה כן בשבת על דעתי' דב"ש מהו שיהא חייב. והיינו כיון דלב"ש בורר פסולת מתוך אוכל ביו"ט אסור ואוכל מתוך פסולת מותר מוכח דס"ל אוכל מתוך פסולת לאו מלאכה היא. וע"כ משמר דחשוב אוכל מתוך פסולת מתיר ר' אליעזר. ואף דבנפה וכברה לכ"ע חייב אוכל מתוך פסולת. היינו משים דבנו"כ לעולם חשוב פסולת מתוך אוכל לשיטת התוס' רי"ד שאנחנו בה. ואין להקשות דא"כ דמשמר חשוב כמו אוכל מתוך פסולת יהי' מותר לאלתר אף לרבנן. איבעית אימא אה"נ דכן הוא לשיטת רש"י דאפי' בנפה וכברה מותר לאכול לאלתר אך אף למה שהשיגו התוס' שם על רש"י מדתני בספ"ק דביצה איסור בנפה וכברה ולא מפליג בין לאלתר בין לאחר זמן וה"ה דיש להוכיח כן ממשנתינו דאין נותנין לתלוי' בשבת ולא מפליג משמע דאפי' לאלתר אסור. ולמה. הא נחשב אוכל מתוך פסולת. לק"מ שהרי גם להפוסקים שבנפה וכברה ג"כ יש אוכל מתוך פסולת ואעפי"כ אסור לאלתר ולפי טעם הרמב"ן דאוכל מתוך פסולת חשוב דרך אכילה שאוכל מה שבורר אבל פסולת מתוך אוכל לא הוי דרך אכילה שאינו אוכל מה שבורר. ומה שאסור בנפה וכברה אפי' אוכל מתוך פסולת היינו משום שעושהו בכלי המיוחד לברירה לאו דרך אכילה הוא אלא דרך מלאכה. ) וה"ה דיש לומר לדידן במשמר. אבל לענין אוכל מתיך פסולת לב"ש דס"ל אוכל מתוך פסולת מותר אפי' לאחר זמן אין לומר כמו להפוסקים דבנפה וכברה יש ג"כ אוכל מתוך פסולת ואעפי"כ אסור אפי' לב"ש כמו כן לדידן. דליתא בשלמא להסוברים דבנפה וכברה יש ג"כ אוכל מתוך פסולת הי' אוכל מתוך פסולת במשכן בנפה וכברה או בבורר שהפסולת למטה או במרקד שהאוכל למטה וכנ"ל במלאכת בורר סק"א. משא"כ לשיטת התוס' רי"ד שאנחנו בה דבנפה וכברה לעולם הוי פסולת מתוך אוכל א"כ לא הי' אוכל מתוך פסולת במשכן וא"כ לב"ש דלא גמרינן אוכל מתוך פסולת מפסולת מתוך אוכל אפי' בכלי פטור אוכל מתוך פסולת. ודוק היטב האמנם במלאכת זורה סק"א אות י"ג כ' דלגמ' דידן דפמ"א המלאכה בפסולת אין ראי' מדב"ש דאמ"פ לאו מלאכה לב"ש. אלא טעמא דב"ש דלא טרחינן ביו"ט בפסולת שאינו או"נ. מ"מ י"ל דזה לדידן דשניא דין מכשירין מדין גוף או"נ דאפי' לר"י באפשר מאתמול אסור במכשירין וע"כ כתב הטור דמכשירין דחוי לא היתר. ע"כ לא טרחינן בפסולת שסילוק הפסולת כמו מכשירין. אבל לר"א דמתיר מכשירין אפי' אפשר מאתמול. ובתשובה ביארתי בס"ד דר"א אפי' במלאכה מתיר מכשירין אפי' אפשר מעיו"ט. וקושית התוס' מר"פ אלו דברים ישבתי בס"ד. והנה מכשירין היתר לדידי' כמו או"נ. שוב אין טעם להתיר ברירת האוכל ולאסור ברירת פסולת אלא משום דאמ"פ לאו מלאכה:

(ח) ובהכי ניחא לישב מה דאמר בש"ס על משנתינו דאין נותנין לתלויה בשבת איבעיא להו שימר מהו אמר רב כהנא שימר חייב חטאת מתקיף לה רב ששת מי איכא מידי דלרבנן חייב חטאת עי"ש כל הסוגיא ומבואר דמפרשים לפלוגתא דר"א ורבנן בנותן שמרים לתוך המשמרת דאית בי' חיוב חטאת לרבנן אעפ"כ מתיר ר"א לכתחילה. ומנ"ל להש"ס הא. אימא הא דמתיר ר' אליעזר לתת במשמרת היינו יין עכור לשיטת הרשב"א והר"ן ויין צלול להרמב"ם וחכמים אוסרין משום שבות. ולפימ"ש ניחא דבזה לא הוה ידעינן טעמא דמחלוקתם. ע"כ מפרש בנותן שמרים דהוי אוכל מתוך פסולת ולר"א דשמותי הוא מותר. ועי' רמב"ם בפי' המשנה שמפרש מחלוקתם ג"כ בנותן שמרים. ולכאורה הי' יכול לפרש גם ביין עכור דלדידי' יין עכור חד דינא הוא עם שמרים דבמשמרת חייב חטאת ובסודרין פטור. ולפמ"ש בדקדוק פירש. דבשמרים דוקא מתיר ר' אליעזר [וכן ביין עכור לגמרי דלא אפשר למשתתי דחשוב כשמרים] אבל ביין עכור הוי פסולת מתוך אוכל ור"א מודה דאסור:

(ט) והנה המחבר כתב דעה ראשונה שיטת הרשב"א והר"ן. ואח"כ כתב ולהרמב"ם וכו' והשמיט בדעה ראשונה מה דס"ל דעכור קצת מותר בסודרין ובכפיפה מצרית. רק כתב דלהרמב"ם אסור עכור בסודרין ובכפיפה מצרית. וע"כ כוונתו עכור קצת. דעכור לגמרי אסור לכל הפוסקים. ומפורש בדעה ראשונה ג"כ דאסור. וע"כ בעכור קצת. וכן כתב המג"א שם. אך תמוה למה השמיט בדעה ראשונה מ"ש דעכור קצת מותר בסודרין ובכפיפה מצרית. ומ"ש דבשעת הגיתות מותר אפי' במשמרת. ונראה לפמ"ש בתה"ד דבאיסור סקילה אין לדחות שום דעה אם לא בראי' ברורה. וס"ל להמחבר לעיקר כדעת רוב הפוסקים דבקנון ותמחוי וה"ה כל כלי שאינו מיוחד לברירה יש בהן חיוב חטאת וסקילה. וע"ב לא רצה לפסוק בעכור קצת להתיר בסודרין ובכפיפה מצרית מאחר דלפי שיטת הרמב"ם דבעכור קצת יש בו משום משמר מדאורייתא. ולפי דעת רוב הפוסקים דס"ל כותייהו דבסודרין ובכפיפה מצרית יש בו חיוב חטאת וסקילה הרי יש בזה חיוב חטאת וסקילה [ושני פלוגתות אלו אינם תלוים זה בזה יעוין עירובין ז'.] ולא רצה לפסוק בזה כדעת הרשב"א להתיר מחמת דברי התה"ד הנ"ל. וכן בין הגתות להרמב"ם יש לומר במשמרת חייב חטאת כיון דמ"מ נשאר שמרים והוי בורר פסולת מתוך אוכל [ואין היתר במשמרת רק בצלול שלא נשאר שמרים כלל. והסנון הוא רק שיהי' צלול ביותר כעין הא דביצה ס"פ אין צדין גבי שונין את הקמח ביו"ט דפירש"י שהכל יוצא ואין כאן סובין] ולא מהני הא דגוף אחד לאפוקי מאיסור תורה ע"כ השמיט שני דינים אלו בדעה ראשונה שהיא עיקר להלכה בכל מקום. כן נראה לדעת המחבר:

(י) (אך לפימ"ש בדעת הרמב"ם דסובר בעכור קצת יש בו ברירה מדאורייתא משום דהוי פסולת מתוך אוכל דס"ל כהתוס' רי"ד דכל שמשים הכל בכלי חשוב פסולת מתוך אוכל ובפסולת מתוך אוכל שפיר הוי בורר מה שיוצאין השמרים לבדם אף שמתחילה הי' הכל אוכל כמבואר לעיל באריכות. וגם בארנו שמזה למד הרמב"ם דבקנון ותמחוי אפי' לאחר זמן פטור כיון דבעכור קצת הוי פסולת מתוך אוכל ובפסולת מתוך אוכל לא מהני לאלתר. וע"כ הא דפטר בסודרין ובכפיפה מצרית לאו משום לאלתר אלא דבכלי שאינה מיוחד לכך וה"ה דבקנון ותמחוי לעולם פטור. א"כ דינים אלו תלוים זה בזה שאם באנו לחייב בעכור קצת ע"כ בקו"ת לעולם פטור. וה"ה בסודרין ובכפיפה מצרית. ואין בעכור קצת בסודרין ובכפיפה מצרית חשש איסור תורה. מ"מ לדינא אין בנו כח להקל נגד המחבר בשגם כי דעת הרבה פוסקים שגם פסולת מתוך אוכל מותר ביד לאלתר. ואין ראי' ממה שפטור בקנון ותמחוי לאלתר דמדאורייתא קל בקנון ותמחוי מביד):

(יא) קיצור להלכה בכל דיני משמר להר"ן והרשב"א הנותן שמרים ויין עכור לגמרי בסודרין וכפיפה מצרית [ומשום דאינו שנוי גמור. ודעת הר"ן בזה צ"ע] לשתות לאחר זמן ואצ"ל במשמרת אפי' לשתות לאלתר חייב חטאת. יין עכור קצת שרוב בני אדם הג"ה ) ועוד יש פוסקים [הם התוס' ותוספות רי"ד ורמ"כ] שגם פסולת מתוך אוכל מותר לאכול לאלתר ואעפ"כ בנפה וכברה אסור ע"כ טעם נפה וכברה דאסור לאלתר לאו משום דנחשב פסולת מתוך אוכל. וע"כ ה"ה משמר אסור לאלתר. אך לפמ"ש במלאכת בירר סק"א בדעת התוס' רי"ד והרשב"א משום דברירה ביד לא הי' במשכן [כדעת התוס' רי"ד פרק תולין] ע"כ מותר פסולת מתוך אוכל ביד והיכי שכל דרך ברירתו ביד הו"ל ביד כמו בכלי ואסור פסולת מתוך אוכל ומותר רק אוכל מתוך פסולת א"כ אין ראיה דבשלמא בנפה וכברה אסור לאלתר משום שהיה במשכן משא"כ משמר דבמשכן היה בנפה וכברה דנחשב פסולת מתוך אוכל. אבל משמר נחשב אוכל מתוך פסולת והוי שינוי ומותר לאלתר. וכמו היכי דכל דרך ברירתו ביד דנחשב כמו בכלי מ"מ אוכל מתוך פסולת מותר לאלתר. ה"ה לדידן במשמר. אך מ"ש לטעם הרמב"ן הוא נכון: