אגלי טל קנו

אחר משאר הצבע כדי שיקרא בורר. נמצא דרקוד כזה לא הי' במשכן ואין ללמוד ממנו. וא"ל המרקד סולת מקמח דחשוב שני מיני אוכלין שפיר הוי מרקד. וכמו בורר שני מיני אוכלין דחשוב בורר אף דבמשכן לא הוי אלא באוכל ופסולת. ה"נ חשוב מרקד משום שני מיני אוכלין ושוב נלמוד משמר מרקוד סולת מקמח דהא ג"כ אוכל מתוך פסולת. ליתא דלקמן אות י' בארנו דתוס' כשיטת ר"ח ס"ל דחילוק שבין בירר למרקד דבורר הוא ביד מרקד הוא בכלי וא"כ גם משמר הוא מרקד ממש. ומ"מ ס"ל לרבה כיון דמרקד הוא פסולת מתוך אוכל אין ללמוד ממנו אוכל מתוך פסולת. א"כ המרקד סולת מקמח ג"כ לא יתחייב משום מרקד מהאי טעמא. וכיון שהסולת מועט יתחייב משום בורר כמו משמר כיון שהאוכל מועט חייב משום בורר דכשהאוכל מועט דרך לברר אוכל וכמו שפירשו התוס' דף ע"ד. בד"ה בורר וא"כ המרקד סולת מקמח ג"כ בורר הוא לרבה. זה טעם התוס' דאין חייב משמר משום מרקד לרבה:

(ה) אבל רש"י והר"ן דס"ל דרבה מחייב משום בורר קטניות בנפה וכברה. וע"כ ס"ל כפירש"י החילוק שבין בורר למרקד דבורר היא בתבואה מרקד הוא בקמח [וע"כ בורר קטניות שהם דברים גושיים הוא בורר דאלו לפר"ח בורר קטניות בנפה וכברה. מרקד הוא] א"כ המרקד סולת מקמח שפיר הוי מרקד לרבה כיון דבקמח הוא הוה מרקד ממש ולא פליגי אלא במשמר דבר לח שאינו לא תבואה ולא קמח. אבל בקמח מרקד הוא וכיון דמרקד סולת מקמח חייב משום דהוי שני מיני אוכלין ומרקד הוא והוא כמו אוכל מתוך פסולת דסולת שחפץ בו הוא האוכל שוב ילפינן מיני' משמר אף דהוה אוכל מתוך פסולת ואתי שפיר תוספות לשיטתי' והר"ן לשיטתי' ודו"ק היטב ):

(ו) ואף לפי מה שצדדתי בס"ק כ"ד אות ב' בהג"ה דרש"י והר"ן סבירא להו כר יוחנן דירושלמי דאינו חייב בשני מיני אוכלין מ"מ במקדש המרקד סולת מקמח למנחות הוה לי' בורר אוכל מתוך פסולת כיון שקמח פסול למנחות כמו עביד חלתא דכשבירר מתוך הקנים את הקנים הרעות שאינם ראויות לחלתא חייב ה"נ בקמח שפסול למנחות. וא"כ יש ללמוד ממרקד הזה. אך כ"ז רש"י והר"ן לשיטתם דכל בקמח מרקד הוא:

(ז) ועוד נ"ל לתרץ באופן אחר היינו לפימ"ש הט"ז סי' שי"ט ס"ק י"ג בזבוב שנפל לכוס לא יוציא הזבוב לבד דהוי בורר פסולת מתוך אוכל אלא יקח גם מן המשקה עמהם. ומבואר דבורר פסולת ואוכל יחד מתוך אוכל לא חשוב בורר פסולת מתוך אוכל שאין הפסולת מבורר. וביארנו שיטתו היטב בס"ק ו'. וא"כ מרקד שהאוכל יורד למטה והסובין נשארין למעלה והרי האוכל אינו יורד בפעם אחת רק מעט מעט הוא המתרקד ויורד למטה וכיון שהנשאר למעלה הוא המתברר. א"כ בתחלת הריקוד לא הוי פסולת מתוך אוכל שהרי עדיין האוכל מעורב עם הסובין ואעפי"כ חייב תיכף משרקד כגרוגרת. וא"ת דאין חיוב מרקד רק בפסולת מתוך אוכל א"כ לא היה רק במשהו אחרון וליתא דכל שהי' במשכן נחשב מלאכה והרי כל הריקוד הי' במשכן. ועוד דבמשהו האחרון אין חיוב דא אינו מתרקד מן האוכל כגרוגרת וע"כ חיוב מרקד לאו על בירור הסובין רק על בירור האוכל ונלמד דאוכל מתוך פסולת חייב ג"כ ע"כ משמר אף דהוא אוכל מתוך פסולת חייב משום מרקד גם לרבה. והתוס' לשיטתם שגם בורר פסולת מתוך אוכל חשוב הבירור באוכל ואעפי"כ הוי פסולת מתוך אוכל כמו שביארנו שיטתם בביאור מלאכת זורה ס"ק א' ע"כ אף שבתחלת הריקוד האוכל מעורב עם הסובין חשוב פסולת מתוך אוכל דמ"מ האוכל מתברר והפסולת נשאר בידו ואף שנשאר בידו עם אוכלין ולא מתברר הפסולת מה בכך הא לשיטתם אין נ"מ כלל בברור הפסולת רק בבירור האוכל כמו שביארנו שיטתם בס"ק א' בביאור מלאכת זורה [ושיטת הט"ז נכון לדינא גם להתוס' שהם ס"ל באמת שגם בורר פסולת מתוך אוכל לאלתר מותר כיון שהברירה באוכל שאוכל לאלתר] ע"כ אין ללמוד ממרקד אוכל מתוך פסולת ומשמר דהוי אוכל מתוך פסולת אין ללמדו ממרקד לרבה דאזיל בתר אוכל מתוך פסולת ופסולת מתוך אוכל. אך הר"ן והרמב"ן לשיטתם דבורר פסולת מתוך אוכל המלאכה בפסולת ע"כ ס"ל משמר חייב גם משום מרקד אפי' לרבה ואתי שפיר תוס' לשיטתם והם לשיטתם:

(ח) אך קשה לי על מה שכתבנו בשיטת התוס' דס"ל ג"כ דהנשאר בידו הוא המתברר וע"כ בורר בנפה וכברה שהפסולת למטה חשוב אוכל מתוך פסולת. דא"כ יקשה לפי"ז מה הוקשה להתוס' במשמר דחייב משום בורר דקאמר רבה מה דרכו של בורר בורר אוכל מתוך פסולת דהא פסולת מתוך אוכל הוא דרך ברירה. ומה קשיא להו כיון דבורר בכלי הוי הפסולת למטה והוי אוכל מתוך פסולת. ולכאורה הי' נראה לי דרך אחר בשיטת התוס'. דהנה בתוס' רי"ד ריש פ' תולין דמשמר וכן בורר בנפה וכברה נקרא פסולת מתוך אוכל ולשונו מגומגם קצת אך ניכר כוונתו מאחר שמשים הכל לתוך הכלי האוכל והפסולת. ויש לומר שהתוס' ס"ל כתוס' רי"ד במקצת דבורר בנפה וכברה חשוב פסולת מתוך אוכל מאחר שמשים הכל בכלי ובשעת ברירה ג"כ מנענע הכל בהנפה. אך משמר הכל מונח במקום אחד במשמרת והמשקים יורדין טיף טיף חשוב אוכל מתוך פסולת וע"כ שפיר הוקשה להתוס' על רבה דקאמר מה דרכו של בורר אוכל מתוך פסולת. ממ"נ אי בנפה וכברה הא חשיב לעולם פסולת מתוך אוכל ואי ביד הלוא דרך ברירה פסולת מתוך, אוכל ). [ותירצו דפסולת מרובה דרך ברירה ביד אוכל מתוך פסולת] וזה ג"כ טעם דברייתא דלרבה אינו חייב משום מרקד כיון דמרקד אינו ביד אלא בכלי ובכלי הא חשוב לעולם פסולת מתוך אוכל ואין ללמוד ממנו משמר דהוא אוכל מתוך פסולת:

(ט) אך שוב ראיתי דמ"ש לשיטת התוספות די"ל דס"ל כתוס' רי"ד דכל שמשים הכל בכלי חשוב פסולת מתוך אוכל כיון שגם הפסולת שם בכלי אף שהאוכל המתברר חשוב פסולת מתוך אוכל ג"כ נראה דליתא לפימ"ש בביאורנו למלאכת זורה ס"ק ד' אות ג' לשיטת התוס' ב"ק ס'. הג"ה ) ודע דהירושלמי פ' כלל גדול יאות אמר ר' זעירא [הוא ר' זירא דבגמרא דידן] מה דרכו של מרקד קמח למטן סולת למעלן לפירש"י דמרקד הוא בקמח אתיא דברי הירושלמי כפשטן דמרקד סולת מקמח ודאי מרקד הוא אך לפי' תוס' צ"ל דהוה כה"ג במשכן מרקד קרטין צבע משאר הצבע. ואף דלא נדע אה בצבעים הי' להקרטין שם בפ"ע. הירושלמי לשיטתו דאפי' במין אחד רמונים מגו רמונים הוי ברירה וה"ה דהוה רקוד:

הג"ה ) ולפימ"ש מוכח מכאן ג"כ דלתוס' פסולת מתוך אוכל לאלתר מותר כמ"ש בסק"א אות ט"ז. דאי כר"ח דפסולת מתוך אוכל לעולם חייב אפי' ביד ולאלתר וכיון דנפה וכברה חשוב פסולת מתוך אוכל משום דעושה מעשה באוכל ופסולת. א"כ ה"ה בקנון ותמחוי מהאי טעמא חשוב פסול' מתוך אוכל ובפסולת מתוך אוכל הא אפילו ביד חייב כ"ש בקנון ותמחוי. וכן דעת כל הפוסקים העומדים בשיטת הר"ח [לבד הרמב"ם] דבקנון ותמחוי לאלתר חייב ק"ו מביד אלא ודאי ס"ל לתוס' פסולת מתוך אוכל ביד מותר ובקנון ותמחוי פטור: