אגלי טל קנה

מצד הסברא ג"כ דהא כל היתר לאלתר גבי ברירה יותר משאר מלאכות משום שכן אי אפשר לאכול הכל האוכל והפסולת. ובשעת אכילה ע"כ אוכל האוכל והפסולת משייר. ע"כ גם סמוך לאכילה מותר. ואם איתא דבשעת אכילה מותר פסולת מתוך אוכל. גם סמוך לאכילה הי' ראוי להיות מותר אלא ודאי שאין שום חילוק בין סמוך לסעודה לשעת אכילה וזה ברור:

[ה] (א) שהאוכל והפסולת מונחים בהכלי שבידו וכו'. ראוי לבאר בירר בכלי אימתי נקרא פסולת מתוך אוכל ואימתי נקרא אוכל מתוך פסולת. הנה בתוספות בסוגיא ע"ד. הביאו דברי רבה פרק תולין קל"ה. משמר חייב משום בורר. מה דרכו של בורר בורר אוכל מתוך פסולת עכ"ל. וע"כ סיום דברי רבה גם כן צריך להיות כך. אף משמר נמי בורר אוכל מתוך פסולת. הרי דכשהאוכל יורד למטה חשוב אוכל מתיך פסולת שהרי משמר היין יורד למטה והשמרים נשארין בהכלי וכן הוא מצד הסברא כיון שהאוכל יורד למטה והפסולת נשאר במקומו הרי מעשה הבירור נעשה באוכל. אך קשה תחלת דבריו מה דרכו של בורר אוכל מתוך פסולת ובבורר בכלי קאי כמו משמר והרי הבורר בכלי היינו בורר קטניות הפסולת למטה. וא"כ איך נקרא בורר בכלי בורר אוכל מתוך פסולת דכי היכי דכשהאוכל יורד למטה חשוב אוכל מתוך פסולת כמו כן כשהפסולת יורד למטה יחשב פסולת מתוך אוכל. ועוד דבסוגיין בד"ה והתניא חייב הקשו על פירש"י שפי' דבנפה וכברה מותר כדי לאכול לאלתר. מברירת קטניות בנפה וכברה דאסור בכל ענין עי"ש. והא רש"י לא התיר לאכול לאלתר בפסולת מתיך אוכל אפי' ביד כנ"ל סק"א אות ט"ו. והא ברירת קטניות הוא פסולת למטה והוי פסולת מתוך אוכל. עוד צריך להבין דברי התוס' ע"ג:

בד"ה משום זורע שפירשו דברי רבה דמשמר דוקא משום בורר חייב ולא משום מרקד שאינו דומה לו. וע"כ דס"ל דמרקד לא הוי אוכל מתוך פסולת אלא פסולת מתוך אוכל. וע"כ משמר שהוא אוכל מתוך פסולת אינו דומה למרקד והרי מרקד האוכל הוא למטה והוי ג"כ אוכל מתוך פסולת. ועיקר דבריהם ג"כ מוקשים שהרי משמר האוכל הוא למטה ומרקד ג"כ האוכל הוא למטה. ואם זה יקרא אוכל מתוך פסולת גם זה כן ואם זה פסולת מתוך אוכל גם זה כן ובמה אינו דומה לו. גם צריך להבין דברי הר"ן בפי' ההלכות פרק כ"ג שם פירש דברי רבה דמשמר שאף משום בורר הוא חייב דכיון דאף בורר אוכל מתוך פסולת משכחת בי' חיובא בנפה וכברה. אם אתרי בי' משום בורר התראתו התראה. והא ע"כ הבורר בנפה וכברה לעולם הפסולת למטה דכן מוכח מדברי ר' זירא דסובר שאינו חייב אלא משום מרקד דאוכל למטה. משמע לאפוקי בורר דפסולת למטה. ואי משכחת בורר דאוכל למטה א"כ יתחייב המשמר ג"כ משום בורר אלא ודאי בורר בנפה וכברה לעולם הפסולת למטה. ולמה יקרא אוכל מתוך פסולת. ואם ס"ל להר"ן דמה שנשאר בכלי הוא נחשב להמתברר א"כ יחשב המשמר פסולת מתוך אוכל ולמה הוצרך ללמדו מדמשכחת חיובא בבורר אוכל מתוך פסולת:

(ב) אשר ע"כ נראה לי מוכח מכאן דברי הרב מלאדי בסידור של שבת בנופל פסולת למשקה ושופך עם הכלי הפסולת לחוץ חשוב בורר אוכל מתוך פסולת כיון שהכלי עם האוכל בידו עיי"ש. ואם כן בורר בנפה וכברה שהפסולת למטה והכלי עם האוכל נשאר בידו חשוב אוכל מתוך פסולת ממילא המרקד שהאוכל למטה והפסולת נשאר בהכלי שבידו חשוב כפסולת מתוך אוכל. שוב ראיתי למהרש"ל בביאור הסמ"ג כתב כן להדיא דבורר קטניות שהאוכל נשאר בידו חשוב אוכל מתוך פסולת. ומשמע שם מדבריו דה"ה להיפוך. ומרקד שהפסולת נשאר בידו חשוב פסולת מתוך אוכל. והשתא ניחא הכל דמשמר שנותן השמרים במשמרת התלוי' ואינה בידו. חשוב היורד למטה המתברר. וכיון שהיין יורד למטה הוי אוכל מתוך פסולת. ודומה לבורר קטניות בנפה וכברה שבידו והפסולת יורד למטה והאוכל נשאר בהכלי שבידו דחשוב אוכל מתוך פסולת. ואינו דומה למרקד קמח בנפה שהאוכל יורד למטה והסובין נשארין בהכלי שבידו הוי פסולת מתוך אוכל:

(ג) אך לפי הנחה זו דמה שנשאר בידו הוא המתברר צריך להבין שיטת הר"ן דמשמר חייב משום מרקד ג"כ והא מרקד אוכל למטה והפסולת נשאר בידו והוי פסולת מתוך אוכל ואיך נלמוד ממנו משמר שהוא אוכל מתוך פסולת לרבה דאמר דחייב משום בורר משום דמצינו בורר אוכל מתוך פסולת ממילא משום מרקד דלא מצינו אוכל מתוך פסולת יפטור. ובאמת כן ביררנו שיטת התוס'. אך צריך להבין שיטת הר"ן. ונראה דלכאורה קשה על רש"י שפי' מרקד אוכל למטה ממתני' דאבות פ"ה מט"ו. ארבעה מדות ביושבים לפני חכמים כו' נפה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת. הנה שהפסולת למטה. אך באמת יש שני עניני ריקוד כדאיתא במנחות ע"ו:

ת"ר בדקה בגסה פירש"י דשתי נפות הי' במקדש אחת דקה ואחת גסה ובתחלה הי' מניפין בדקה והיתה קולטת הסולת והסובין והקמח הי' הולך לעבר הנפה. ואח"כ היו נותנין אותה בגסה שקולטת הסובין שנשתייר בסולת והגרוסות כעין קרטין שממנו הסולת נעשה הי' הולך לעבר הנפה. וה"ה שהי' יכולין להניף תחלה בגסה והיה מוציאה הסולת והקמת והסובין נשארין למעלה. ואח"כ בדקה והקמח היה מוציא והסולת נשאר למעלה. וע"כ ניחא הא דאבות על הנפה דקה שמוציאה הקמח והסולת נשאר. והא דר' זירא שהאוכל למטה על הנפה שהיו מניפין בגסה דכיון שמצינו במרקד שהאוכל למטה ה"ה משמר שהאוכל למטה חייב. אבל משום בורר שלעולם הפסולת למטה אין המשמר שהאוכל למטה חייב. וע"כ לרבה דאמר מה דרכו של בורר אוכל מתוך פסולת. חייב גם משום מרקד דמצינו גם במרקד אוכל מתוך פסולת במה שהיה מניפין בדקה שהקמח למטה והסולת אוכל נשאר בידו והוי אוכל מתוך פסולת:

(ד) ולדעת התוס' י"ל דהנה ביארנו במלאכת מרקד ס"ק ב' אות ד' דמרקד זה שמבדיל הסולת מהקמח אין חיובו אלא כבורר שני מיני אוכלין משום דבתר שמא אזלינן זה שמו סולת וזה קמח. וביארנו ג"כ דאף שהיה כה"ג בסממנים שבמשכן קרטין צבע. והשאר. והקרטין טובים יותר לצביעה. ומסתמא היו מבררים הקרטין טובים לצביעה מ"מ לא נדע אם הקרטין הי' להם שם