אגלי טל קנב

כסברת הרמב"ן משום דהבורר פסולת מתוך אוכל לאכול לאלתר אינו אוכל מה שבורר דא"כ גם פסולת מתוך אוכל ביד אסור אפי' לאלתר והא התוס' רי"ד מתיר בזה וכתב דאביי מוקי מתניתא בפסולת מתוך אוכל ביד בנפה וכברה פטור. ולכאורה י"ל עפ"י מ"ש רש"י ר"פ חבית בכבשים דאין דש אלא במה שגדל מגופו ולא במשקין דאתי מעלמא עי"ש ולפי"ז י"ל דה"נ אין מרקד אלא לברר מסובין פסולת דמגופו וכמו דש שהוא ג"כ מפרק מן הפסולת שעליו ולא מחייב אלא בגדל בתוכו שנברא עם הפסולת ההוא ולא במשקין דמעלמא שלא נבראו המשקין עם הכבשים אלו וה"נ י"ל כן במרקד כיון דמרקד שבמשכן הפסולת שבתוכו מתולדה ע"כ אין חיוב מרקד בפסולת שנפל בתוכו. ואף דבבורר מפורש בתוספתא פי"ז נתערבו לו פירות בפירות בוררן אלו בפ"ע ואלו בפ"ע חייב הרי דאף שלא הי' עירוב בתולדה חייב שאני בורר דעיקרו בורר צרורות ואין הצרורות גדילין עם התבואה רק שנתערבין אח"כ. אבל מרקד שעיקרו לבוררו מפסולת שמגופו והכא דפסולת שאינו מגופו ע"כ אין לחייבו משום מרקד:

(כב) אך ז"א דתוס' רי"ד בחידושיו פ' חבית כתב להדיא ). ) דלא כפירש"י הנ"ל אלא דאף באתי מעלמא חייב משום דש. אשר ע"כ נראה בתוס' רי"ד. דתוס' רי"ד אוכל מתוך פסולת בנפה וכברה לאח"ז חיובי מחייב ומ"ש אוכל מתוך פסולת שנוי הוא ולא מחייב עלה לעולם היינו בלאלתר ומלת לעולם היינו אפי' בנפה וכברה ובזה הטעם ברור. דתוספות רי"ד לטעמי' דהיוצא לחוץ הוא המתברר וה"ה בנפה וכברה היורד למטה הוא המתברר. וא"כ אוכל מתוך פסולת בנפה וכברה הוא כמרקד שהאוכל למטה והסובין למעלה ולא כבורר דבורר בנפה וכברה הפסולת למטה כדמוכח ר"פ תולין וא"כ שבורר אמ"פ דברים גושיין כיון דמרקד בקמח והוא בורר דבר גוש הוי רק תולדת מרקד כמ"ש מהרש"ל בביאור הסמ"ג וכיון דאינו עיקר המלאכה מותר לאלתר וכמ"ש הר"ן בטעם היתר אמ"פ ביד לאלתר ופמ"א לאלתר אסור וכתב הר"ן משום דפמ"א הוא עיקר המלאכה אסור אפי' לאלתר ואוכל מתוך פסולת אינו עיקר המלאכה ע"ש. ובנו"כ אסור משום דלפי שיטת הר"ן דהנשאר בכלי שבידו הוא המתברר הרי בורר בנפה וכברה אוכל מתוך פסולת וא"כ אוכל מתוך פסולת בנפה וכברה עיקר המלאכה אך לפי שיטת תוס' רי"ד דאמ"פ בנפה וכברה הוא כמרקד שבקמח והוא בורר דברים גושיים ואינו עיקר מלאכת מרקד מותר לאלתר אבל לאח"ז חייב משום מרקד או אפילו משום בורר דומה למשמר דאף דהוא אוכל מתוך פסולת חייב לרבה משום בורר משום דא"א לבררו באופן אחר. הכי נמי בבורר בכלי אוכל מתוך פסולת הואיל בכלי אי אפשר לבררו פסולת מתוך אוכל דלעולם הדק נופל למטה אף שאפשר לבררו פסולת מתוך אוכל ביד הא דרך ברירה בכלי טפי מביד בפרט לפמ"ש תוס' רי"ד פ' תולין דברירה שבמשכן רק בכלי:

(כג) ודע דתוס' רי"ד בחידושיו במהדורא תליתאה וז"ל בין בורר חיטין שהפסולת למטה בין מרקד שהאוכל למטה שניהם נקראים פסולת מתוך אוכל שהרי מקבל הפסולת למקום אחד ומשליכה והאוכל מניח ואוכל מתוך פסולת דהוי שינוי כגון שבורר האוכלין אוכל אוכל ומניח הפסולת עכ"ל. וזה היפך מ"ש בספר המכריע דאוכל מתוך פסולת בנפה וכברה פטור. ויותר חידוש שבס' המכריע בסי' הנ"ל כתב בסוף דבריו עיין במהדורא תליתאה פ' תולין. וכפי הנראה חזר בו לאחר זמן ממ"ש בס' המכריע וכתב דברים אלו פ' תולין ומשנה שבס' המכריע לא זזה ממקומה והטעם החזרה לפי שיטתו דהיורד למטה הוא המתברר דק"ל למה אמר ר"ז במשמר דחייב משום מרקד ולא משום בורר משום דמשמר אוכל למטה ובורר פסולת למטה תיפוק לי' דמשמר אמ"פ ולא נוכל ללמדו מבורר פסולת מתוך אוכל אלא ודאי בנפה וכברה לעולם חשוב פסולת מתוך אוכל ומ"מ קצת קשה מאחר שנ"מ בחזרה לענין הלכה שלדעת ס' המכריע מותר אוכל מתוך פסולת בנפה וכברה לאלתר עכ"פ ולמה שחזר בפ' תולין דבנפה וכברה לעולם חשוב פסולת מתוך אוכל חייב אפי' לאלתר. איך לא חזר בפירוש מדבריו שבס' המכריע. אשר ע"כ נראה שגם למה שחזר בפרק תולין מ"מ פטור אוכל מתוך פסולת בנפה וכברה לאלתר דאף שחשוב פסולת מתוך אוכל. מ"מ הואיל ואוכל מתוך פסולת לשיטת תוס' רי"ד היינו אוכל למטה שאינו דומה לבורר שהפסולת למטה. והרי ר' זירא אמר דמשמר אינו חייב משום בורר מהאי טעמא. ואפי' לרבה דמשמר חייב משום בורר היינו שהוא תולדת בורר מ"מ מועיל מה שמחולק בלמטה ולמעלה שלא יהי' אב מלאכה עיקר מלאכת בורר ופטור לאלתר. ואין נ"מ להלכה בחזרה שבפ' תולין רק בפרושא דברייתא לר' המנונא מחולק דלפמ"ש בפ' תולין דבנפה וכברה לעולם הוי פסולת מתוך אוכל ע"כ ר' המנונא דמפרש רישא אוכל מתוך פסולת מפרש הברייתא ביד לאח"ז:

(כד) העולה מזה לדעת התוספות רי"ד לדינא ביד לאלתר. אפי' פסולת מתוך אוכל מותר לכתחלה. ביד לאחר זמן. פסולת מתוך אוכל חייב. ביד אוכל מתוך פסולת. לאחר זמן פטור אבל אסור. בנפה וכברה פסולת למטה אפי' לאלתר חייב חטאת. פסולת למעלה לאלתר מותר. לאחר זמן חייב חטאת. בקנון ותמחוי בין פסולת למטה בין פסולת למעלה לאלתר פטור אבל אסור לאחר זמן חייב חטאת:

(כה) ובתוס' רי"ד שם הביא ראי' לדבריו דפסולת מתוך אוכל לאלתר ביד מותר מפרק קמא דביצה המולל מלילות מנפח על יד ואוכל והרי המנפח בורר פסולת מתוך אוכל הוא שמפריח את הקשין ומניח את גרעיני החיטין ואפ"ה משום דמנפח בידו שרי. והנה מדבריו ז"ל נשמע דמה שיוצא לחוץ הוא המתברר לא מה שנשאר בידו. ולפי"ז לפי מה שיבואר לקמן דמה שנשאר בידו הוא המתברר אזל הראיה מהא דמנפח בזה שהרי גרעיני החטין נשארין בידו והוי אוכל מתוך פסולת. מלבד זה עיקר ראייתו מהא דביצה תמוה דהא מבואר שם בסוף הסוגיא דמנפה ע"י שינוי דוקא דקאמר כיון דמשני אפי' בכולי ידא נמי משמע דבשתי ידיו אסור. ולפי"ז הא דתני מיד ליד לאו היינו מידו אחת לחברתה דזה אסור וכ"כ הב"י סי' שי"ט רק ביד אחת וזה שינוי שאין דרך לנפות בידו אחת וא"כ מה ראי' שיהי' מותר לברור פסולת מתוך אוכל לאלתר ביד. ואפשר דתוס' רי"ד ס"ל כמ"ש הב"י בשיטת הטור דה"ה בשתי ידיו שרי עי"ש והא דחשוב שינוי שדרך לזרות המוץ ברחת. וא"כ גם לענין ברירה חשוב שינוי מה שבורר ביד דתוס' רי"ד לשיטתו ר"פ תולין דבורר דתנן באבות מלאכות היינו בורר בנפה וכברה. ולפי"ז לפירש"י במתני' הבורר פסולת בידיו אין ראי' כלל מהא דביצה אף למה שכתב הב"י בשיטת הטור דזורה פירש"י ברחת ואדרבה משם ראי' להיפוך דאדרבא מדמותר רק בשינוי מוכח דהפסולת מתוך אוכל בלא שינוי אסור. אך שיש לומר דהתם לבו ביום ולעולם לאלתר בלא שינוי נמי מותר וכמ"ש בישוב קושית הר"ן על רש"י:

(כו) שיטת הרשב"א. הנה מדברי הרשב"א בעבודת הקודש נראה דכל ביד בין אוכל מתוך פסולת בין פסולת מתוך אוכל לאכול לאלתר מותר בקנון ותמחוי פטור אבל אסור בנפה וכברה חייב חטאת. שהוא כתב גבי ברירת קטניות ביו"ט דבורר כדרכו בחיקו בקנון