אגלי טל קמז

כשנוטלו נמוח בין אצבעותיו ונמאס הלכך ההוא דשקיל הוי כפסולת והנשאר הוי אוכל עד שחוזר ונוטלו] ע"כ סוגית הגמ' ופירש"י:

(ב) ושיטת ר"ח ורוב הפוסקים דאין היתר לברור אלא בתלתא לטיבותא אוכל מתוך פסולת. וביד ולאכול לאלתר. אבל פסולת מתוך אוכל או לאכול לאח"ז או בנפה וכברה חייב חטאת ובקנון ותמחוי אוכל מתוך פסולת לאכול לאלתר פטור אבל אסור [ומדברי רמב"ם שהולך ג"כ בשיטת ר"ח משמע מדבריו דבקנון ותמחוי אוכל מתוך פסולת אפי' לאכול לאח"ז אין בו חיוב חטאת. וגרוע לענין חיוב מביד אם בורר לאכול לאחר זמן אף דלענין איסור בלאכול לאלתר חמור מיני'. ועי' לקמן בביאור מלאכת מרקד ס"ק ה' אות ואו בהגהה שכתבנו טעם הרמב"ם בזה ומאין למד כן. ואין כן דעת הרמב"ן והרב המגיד והר"ן וס"ל דבקנון ותמחוי לאכול לאחר זמן חייב חטאת דלא קיל מביד] ונראה דס"ל לר"ח דרב יוסף ורב המנונא ואביי לח פליגי לענין דינא רק בפרושא דברייתא וע"כ לא הקשו זה על זה רק מלישנא דברייתא ולא כקושיות ראשונים וכי מותר וכו'. וס"ל לר"ח דלר' יוסף ברייתא מיירי באוכל מתוך פסולת לאכול לאלתר ולרב המנונא מיירי ביד לאכול לאלתר ולאביי מיירי באוכל מתוך פסולת ביד. שוב מצאתי כן בשיטה המיוחסת להר"ן. ואף דברייתא מיירי באוכל מתוך פסולת לא תיקשי קושית אביי מידי אוכל מתוך פסולת קתני דקושייתו הוא מידי הוזכר בברייתא רמז דרישא באוכל מתוך פסולת וסיפא בפסולת מתוך אוכל אבל ודאי נוכל לומר דכולה ברייתא באוכל מתוך פסולת. וכה"ג כתב בחי' רמב"ן לענין נפה וכברה עי"ש:

(ג) ונראה דלפי הנחה זו דלא פליגי לענין דינא מוכרח לומר דמיירי בכה"ג. ואקדים הקדמה אחת דבכלי אין חילוק בין פסולת מתוך אוכל לאוכל מתוך פסולת. ולכאורה כן הוא פשוט דהיורד למטה הוא המתברר והרי מרקד שהאוכל יורד למטה הוה אוכל מתוך פסולת והרי אוכל מתוך פסולת אב מלאכה כמו פסולת מתוך אוכל ואם פסולת מתוך אוכל אב מלאכה משום דבמשכן הי' בורר פסולת בידיו והוא אב מלאכת בורר ה"נ אוכל מתוך פסולת בכלי אב מלאכת מרקד. אך זה אינו שהרי רש"י כתב בסוף הסוגיא ע"ה:

דזורה בורר ומרקד נחשבין בתלת דזורה בקשין בורר בצרורות ומרקד בקמח [ועי' מה שכתבתי במלאכת זורה בס"ק ג' בביאור דברי רש"י אלו] וכיון דמרקד בקמח וזה בורר דברים גושיים אינו מרקד ממש רק תולדה למרקד. וכ"כ מהרש"ל בביאור סמ"ג דהבורר אוכל למטה פסולת למעלה הוא תולד' מרקד. וא"כ שפיר מחולק אוכל מתון פסולת מפסולת מתוך אוכל דפסולת מתוך אוכל אב ואוכל מתוך פסולת תולדה:

(ד) אך ביארנו לקמן בסק"ה דעת רוב הפוסקים דבנפה וכברה הנשאר למעלה בידו נחשב המתברר וע"כ מרקד שהסובין למעלה הוי פסולת מתוך אוכל. ובורר בכלי שהפסולת למטה כמ"ש רש"י ריש פרק תולין הוי אוכל מתוך פסולת. וא"כ הי' אוכל מתוך פסולת בכלי במשכן שהיו בוררים הסממנין בכלי דא"ל דבמשכן לא הי' מבררין בכלי כי אם ביד מאין הרגלים לומר כן. והתוס' רי"ד ר"פ תולין דעתו דבמשכן לא הי' מבררין ביד רק בכלי. ואף שדעת רש"י במשנה הבורר פסולת בידיו אב מלאכה מבואר שהי' ביד ג"כ במשכן שאם לא היו בוררין ביד הי' רק תולדה כמו תולש תולדה דקוצר. אך מה"ת לומר שלא היו בוררין גם כלי ומה שפירש"י הבורר פסולת "בידיו" היינו משום דבורר בכלי היינו פסולת למטה דהוי אוכל מתוך פסולת ולדעת רש"י מותר לאלתר ע"כ נקט מילתא דפסיקא הבורר פסולת בידיו דחייב אפי' לאלתר. וגם אין לומר כלל דברירת סממנין הי' פסולת למעלה דא"כ איך אמר ר' זירא ר"פ תולין דחייב משמר משום מרקד ולא משום בורר. משום דמשמר אוכל למטה ובורר הוא פסולת למטה. הא ברירת סממנין שבמשכן אוכל למטה. אלא ודאי גם ברירת סממנין שבמשכן הי' פסולת למטה]:

(ה) אך לדעת ר"ח שהביאנו בביאור מלאכת זורה סעיף ג' וביארנו לקמן בסק"ה אות י' שגם התוס' סוברים כן דחילוק שבין בורר למרקד בורר ביד מרקד בכלי. מכלל דבורר בכלי לא הי' במשכן רק ביד [שאם הי' בורר בכלי במשכן למה נשנה מלאכת מרקד] וכיון שהנשאר בידו הוא המתברר ומרקד הוה פסולת מתוך אוכל [ומה"ט ס"ל לר"ח דרבה מחייב משמר רק משום בורר ולא משום מרקד. דמשמר שאינו אוחז הכלי בידו הוה אוכל מתוך פסולת. ומרקד פסולת מתוך אוכל] וא"כ לא הי' אוכל מתוך פסולת בכלי במשכן כמו שלא הי' אוכל מתוך פסולת ביד במשכן. וא"כ שפיר מחולק אוכל מתוך פסולת מפסולת מתוך אוכל בכלי כמו שהוא מחולק ביד:

(ו) מ"מ נראה ברור שגם לדעת ר"ח ותוס' אין לחלק ב בכלי בין פסולת מתוך אוכל לאוכל מתוך פסולת שהרי לשיטה זו דבורר בכלי לא הי' במשכן וחלוק שבין בורר למרקד בורר ביד מרקד בכלי קשה קושית התוס' אהא דאמר רבה מה דרכו של בורר נוטל אוכל ומניח פסולת דהיינו אוכל מתוך פסולת הא ביד דרכו ליטול פסולת ולהניח אוכל ובורר קטניות בכלי הוא גופה מרקד או תולדת מרקד דאל"כ ובורר קטניות לא הוי תולדת מרקד דמרקד אוכל למטה ובורר קטניות פסולת למטה א"כ משמר אינו דומה לבורר רק למרקד מהאי טעמא כסברת ר' זירא] וע"כ כתירוץ התוס' דכשהפסולת מרובה הוי אוכל מתוך פסולת דרך ברירה. וה"ה בכלי דמחייבינן לדידהו משום מרקד נמי אוכל מתיך פסולת דהיינו כשהפסולת דק דאז האוכל נשאר למעלה בהכלי שבידיו הוי אוכל מתוך פסולת דרך ברירה. דכשבורר בכלי והפסולת דק לעולם הוא אוכל מתוך פסולת כיון שהפסולת דק ע"כ יורד למטה. ואף דאפשר לברר פסולת מתוך אוכל ביד הא ודאי דרך יותר לברר בכלי מביד:

(ז) הנה נתבררה הקדמה הזאת דבכלי אוכל מתוך פסולת הוא אב מלאכה כמו פסולת מתוך אוכל ) מעתה לפי מ"ש דלא פליגי לענין דינא מוכרח לומר דלר' יוסף הבריית' מיירי באוכל מתוך פסולת לאכול לאלתר. ולרב המנונא מיירי ביד לאכול לאלתר ולאביי מיירי אוכל מתוך פסולת ביד. דודאי רב יוסף ורב המנונא דאסרו למר בפסולת מתוך אוכל ולמר בנפה וכברה אסרו אפי' לאכול לאלתר דהא קתני בברייתא בורר ואוכל והיינו לאלתר. דאל"כ מה נ"מ במה שאוכל. ועלה קאי איסורא דנפה וכברה לר' יוסף ואיסורא דפסולת. מתוך אוכל לרב המנונא דאין חילוק בין היתירא דרישא לאיסורא דסיפא אלא במה דמפרש רב יוסף ורב המנונא וכיון דרישא בלאלתר ע"כ סיפא אפי' בלאלתר אסור. וגם התירא דאוכל הג"ה א ) לבד התוס' רי"ד בס' המכריע שדעתו דרב המנונא דמפרש הברייתא בורר אוכל מתוך פסולת ופסולת מתוך אוכל לא יברור כו'. מוקי הברייתא בנפה וכברה אזיל לטעמיה דהיורד למטה הוא המתברר וס"ל ע"כ דהחילוק שבין בורר למרקד דבורר הוא בתבואה מרקד הוא בקמח. דאי אפשר שיסבור כר"ח דבורר הוא ביד ומרקד הוא בכלי שהרי הוא סובר דכל בורר שבמשכן הי' בכלי. וכיון שס"ל שמרקד הוא בקמח ובורר בכלי הוא פסולת מתוך אוכל ממילא הבורר בכלי אוכל מתוך פסולת אינו בורר דבורר הוא פסולת מתוך אוכל. ולא מרקד דמרקד הוא בקמח אך לדעת רוב הפוסקים דהנשאר בידו הוא המתברר ע"כ אין לחלק בכלי בין פסולת מתוך אוכל לאוכל מתוך פסולת: