אגלי טל קמו

לי' להגמ' שם למאי דס"ד דר' אליעזר קאי ארישא דמקלף שעורין והא רב מקלפא לי' דביתהו כסי כסי. והא ע"כ כדי לאכול לאלתר מקלפא לי' דאי לאכול לאח"ז הא איתא בש"ע ס"ס שכ"א אסור לקלוף שומים ובצלים כדי להניח. והוא מירושלמי. רק כדי לאכול לאלתר שרי וע"כ דס"ל להש"ס דהא דר' אליעזר מיירי בלאכול לאלתר ואף עפי"כ אוסר. וצ"ל דהתוס' רי"ד בספר המכריע לית לי' הא דבש"ע ס"ס שכ"א וס"ל דתלמוד' דידן לית לי' הא דירושלמי ולפי"ז לפי פסק הש"ע הנ"ל צ"ל דר' אליעזר אוסר אפי' לאכול לאלתר. וא"כ מה שהתיר הב"י להניחו בכלי אחר ולא יניחנו תיכף על השלחן שאוכלין עליו צ"ע. מיהו יש לומר מאחר שהרמב"ם והטור לא הביאו הא דר' אליעזר ע"כ דחי דר"א מהלכה דס"ל דר"א פליג אדאביי והלכה כאביי דשבחי' רבא:

[יא] גזירה שמא ינפה בנפה וכברה וכו'. זה לשון הרמב"ם בפכ"א מה"ש. והנה לפי מה שכתבנו בסעי' ג' דדעת רוב הפוסקים דכל שהוא להעביר את המוץ הוא מלאכת זורה. א"כ הא דהמולל מלילות הוא תולדה דרבנן לזורה. אך לדעת הי"א שם דכל דבכלי הוי מרקד ע"כ הוא תולדה דרבנן למרקד. אך י"ל דהא דלא שרי רק בידו אחת ובש"ע הרב מלאדי שכתב וזה לשונו ולא בשתי ידיו דהיינו לנערן מידו לחברתה כדי להפרידן מן המוץ עכ"ל ואף דאין זה ענין למנפה בנפה וכברה שיהי' שייך לגזור הא אטו הא. אך בזה יש לומר דהגזירה שמא יעשה כן במקום שהרוח נושב ויפריח הרוח את המוץ או שמא ינפח ברוח פיו להפריח המוץ וא"כ שפיר הוי תולדה דרבנן לזורה:

מלאכת בורר (א) [א] אחד הבורר צרורות וכו'. בש"ס מכילתין דף ע"ד. ת"ר הי' לפניו מיני אוכלין [רש"י מיני אוכלין גרסינן ול"ג שני] בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב חטאת. מאי קאמר [ברישא תני בורר והדר תנא לא יברור] אמר עולא ה"ק בורר ואוכל לבו ביום. ובורר ומניח לבו ביום. ולמחר [לצורך מחר] לא יברור ואם בירר חייב חטאת. מתקיף לה רב חסדא וכי מותר לאפות לבו ביום וכי מותר לבשל לבו ביום [והכי נמי אב מלאכה הוא כיון דאמרת ולמחר חייב חטאת] אלא אמר רב חסדא בורר ואוכ פחות מכשיעור. בורר ומניח פחות מכשיעור [פחות מכגרוגרת] וכשיעור לא יברור ואם בירר חייב חטאת מתקיף לה ר' יוסף וכי מותר לאפות פחות מכשיעור [נהי דחיוב חטאת ליכא איסורא מיהא איכא דקיי"ל חצי שיעור אסור מן התורה והיכי קתני בורר לכתחילה] אלא אמר ר' יוסף בורר ואוכל ביד בורר ומניח ביד בקנון (כלי עץ שעושין כעין צינור רחב מלאחריו וקצר מלפניו ובעלי המטבע עושים אותו והבורר בקטניות נותן קטנית במקום רחב ומנענעו והקטנית מפני שהיא סגלגל מתגלגל ויורד דרך פיו הקצר והפסולת נשאר בכלי] ובתמחוי לא יברור ואם בירר פטור אבל אסור [מותר לכתחילה לא הוי דדמי לברירה וחייב חטאת לא הוי דכלאחר יד הוא דעיקר ברירה בנפה וכברה אבל ביד לא דמי לבורר כלל] ובנפה וכברה לא יברור ואם בירר חייב חטאת. מתקיף לה רב המנונא מידי קנון ותמחוי קתני [ה"ה נמי דפריך מידי נפה וכברה קתני אלא דחדא מינייהו נקט] אלא אמר רב המנונא בורר ואוכל אוכל מתוך הפסולת בורר ומניח אוכל מתוך הפסולת [לא דרך ברירה היא] פסולת מתוך אוכל לא יברור ואם בירר חייב חטאת. מתקיף לה אביי מידי אוכל מתוך פסולת קתני אלא אמר אביי בורר ואוכל לאלתר ובורר ומניח לאלתר [לאכול לאלתר שאין זה דרך בוררין] ולבו ביום לא יברור ואם בירר נעשה כבורר לאוצר [להצניע] וחייב חטאת. אמרוה רבנן קמי' דרבא אמר להו שפיר אמר נחמני [אביי]. הי' לפניו שני מיני אוכלין ובירר ואכל ובירר והניח ר' אשי מתני פטור ר' ירמי' מדפתי מתני חייב. ר' אשי מתני פטור והא תנא חייב [והא תניא לעיל חייב. ואי בבורר ומניח לאלתר מותר לכתחילה הויא ופטור אבל אסור ליכא] לא קשיא הא בקנון ותמחוי הא בנפה וכברה. כי אתא רב דימי אמר שבתא דרב ביבי הואי [הגיע יומו להיות עומד ומשמש על התלמידים ואיקלעו רבי אמי ורבי אסי שדא קמייהו כלכלה דפירי [ולא רצה לברור האוכל מתוך העלין ולתת לפני כל אחד ואחד אלא שוטחם והם נוטלים ואוכלים ובשטוח זה נפרש האוכל מאליו] ולא ידענא אי משום דסבר אוכל מתוך פסולת אסור אי משום עין יפה הוא דמכוין. חזקי' אמר הבורר תורמוסין [לאחר ששלקם הוא בורר אוכלין מתוך הקליפה] מתוך פסולת שלהן חייב. לימא קסבר חזקי' אוכל מתוך פסולת אסור. שאני תורמוסין דשלקי לי' שבעה זימנין [למתקם] ואי לא שקלי לי' מסרח וכפסולת מתוך אוכל דמי [והלכך אוכל נמי כל זמן שמעורב בו הוי כפסולת ומיהו אוכל הוא ומחמירין עלי' למהוי ההוא דשקיל כפסולת מתוך אוכל ולי נראה הבורר תורמוסין מתוך פסולת שלהן מששלקן פעם אחת ממרקים ומערין אותם המים ובורר המותלעות שלהן כמו שעושין לפולין וכן בכל פעם ופעם וזה בורר האוכל ומניח הפסולת ואי לא שלקי לי' מסרח גרסינן הלכך מששלקם פעמים ושלש חשוב לי' פסולת הואיל ואי שביק להו הכי דלא הדר שליק להו מיסרחי וכשהוא נוטלם מתוך שאר מינין גרועין המעורבין בהן כפסולת מתוך אוכל דמי דהנהו שאר מינים לא מסרחי דגמר להו בישולייהו בפעם ראשונה ושני'. ורבינו הלוי גריס ואי שקלי לי' מסרת