אגלי טל קמה

אם עשאו ביד הוא תולדה. כמו תולש שהוא תולדה דקוצר ודע דמ"ש דאם בירר המוץ בידיו הוא תולדה לזורה הוא רק לדעת רוב הפוסקים שבסעיף ג' בההבדל שבין זורה בורר ומרקד הוא מה שזורה הוא במוץ ובורר הוא בקשין ומרקד הוא בקמח. אבל לדעת הר"ח דההבדל הוא דזורה הוא ע"י הרוח ובורר הוא ביד, ומרקד הוא בכלי אם בירר בידיו המוץ יהי' תולדת בורר ולא תולדת זורה:

[ז] או אם לקח בידיו וכו'. כבר העתקנו בס"ק ג' לשון הר"ח וז"ל אם נטל אדם תבואה בתיבנא ופסולת שיש בה וניפח בה ברוח פיו ובירר חשוב כזורה. ומסתברא דהוא רק תולדה שהרי לאו הוא עיקר מלאכת זורה דדרכו ע"י כלי דהיינו שיזרה ברחת לרוח היום:

[ח] ויראה לי וכו'. כבר נתבאר זה היטב בס"ק א' אות ד':

[ט] המולל מלילות מערב שבת וכו'. פרק קמא דביצה י"ב:

המולל מלילות מערב שבת וכו' ושם י"ג:

כיצד מולל וכו' ופירש"י ביו"ט. נראה דעתו כהרז"ה דמלילה אסורה בשבת אפי' ע"י שינוי ועי' בביאורנו למלאכת דש ס"ק כ"ח אית ב'. וצריך להבין למה הותרה הנפה בשינוי ולא הותר המלילה בשנוי. ונראה דהנה בירושלמי איתא הדא איתתא כד מערמא בחיטיא וכו' כד מנפיא משום זורה. ופירש הק"ע כשהיא מנפה בידי' חייבת משום זורה. מזה נראה דבמנפה נמי הרוח מפריח המוץ דאל"כ לא הי' חייב משום זורה לדעת הירושלמי שביארנו בסק"א דענין זורה לדידי' הוא מה שמפזר לרוח. והנה בב"ק דף ם. ליבה וליבתו הרוח אם אין בליבויו כדי ללבות פטור ופריך וליהוי כזורה ורוח מסייעתו ומסיק כי אמרי' זורה ורוח מסייעתו לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה הכא גרמא בניזקין והנה הח"מ והב"ש והפר"ח כתב בא"ע סי' קכ"א דטעמא דפטור במלאכת כלאחר יד בשבת משום דלא חשוב מלאכת מחשבת עי"ש. רק מדרבנן אסור אפי' ע"י שינוי דמדרבנן אסור אפי' היכא דליכא מלאכת מחשבת כמו במלאכה שאינה צריכה לגופה. וע"כ ניחא בזורה ע"י שינוי כיון דלא הוי מלאכת מחשבת שוב מותר דהוי גרמא כיון דרוח מסייעתו דשוב אין לתרץ משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה דהא באמת כלאחר יד לא חשוב מלאכת מחשבת כדברי האחרונים ה"ל ודו"ק:

[י] למחר מנפה בידו אחת וכו' ביצה י"ב:

המולל מלילות מע"ש למחר מנפח [ברי"ף איתא מנפה] מיד ליד ואוכל ומסקנא שם דף י"ד. מנפח בידו אחת בכל כוחו. ובתוס' רי"ד בס' המכריע דהיינו דוקא לאכול לאלתר. וכ"כ הר"ן פ' כלל גדול וראייתו מהא דאמר שם בעמוד ב' גבי מעשר ואם נפח ונתן לתוך חיקו חייב ואר"א עלה וכן לשבת. ויש לעיין בדבריו אם כוונתו דנתן לתוך חיקו היינו לאכול לאחר זמן א"כ מתני' דהבורר קטניות דתנן בורר כדרכו בחיקו ופי' בסי' שי"ט בורר ונותן לתוך חיקו ולפי' הנ"ל דלתוך חיקו היינו לאח"ז יהי' מוכח דלא כרשב"א בעה"ק שלא התיר ברירת קטניות ביו"ט רק לאכול לאלתר שוב ראיתי בס' מנורה הטהורה בקני המנורה ס"ק י"ג הביא בשם הר"ן דאסור ליתן לתוך חיקו דמיחזי כעושה כן לבו ביום ולא לאוכלן לאלתר. ולפי"ז לא תיקשי לרשב"א דכיון דאין איסור רק מדרבנן משום דמיחזי מותר ביו"ט כמו בקנון ותמחוי. ולפי"ז בכל אוכל מתוך פסולת לאוכלן לאלתר אין היתר ליתן לתוך חיקו או לתוך כלי אחר שאין אוכלין בו רק לאכול מידו או ליתן על שלחן שאוכלין עליו. אך הב"י כתב דאפי' ליתן לאחר הברירה לנפה וכברה שרי. אף אוכלין בו. ומהא דאסור ליתן לתוך חיקו במנפח לא משמע כן וכן משמע עוד בתוספתא פרק י"ז נתערבו לו פירות בפירות בורר ואוכל. בורר ומניח על השלחן. בורר ומשליך לפני בהמתו. ולישנא דעל השלחן משמע שלחן שאוכלין בו. וכן משמע בירושלמי פרק כלל גדול דמייתי להא דתוספתא ומפרש שהי' אורחין אוכלין ראשונה ראשונה. ולא מצינו כזה שבורר אוכל מתוך פסולת יהי' צריך לאכול ראשון ראשון שבורר ובתה"ד גבי ברירת דגים המובא אצלינו בביאור מלאכת בורר ס"ק ט"ו מבואר להיפוך. ע"כ משמע מזה דאסור ליתן ע"ג דבר אחר ואחר כך ליתן הכל ביחד לפני אורחין ובע"כ כשבורר מלא ידו נותנו על השלחן לפני האורחין. ובודאי דאורחין אוכלין לאו דוקא דאטו אם אין האורחין אוכלין איהו עביד איסורא רק שצריך ליתן לפני האורחין ראשונה ראשונה וזהו כשהאורחין כבר מסובין על השלחן וה"ה כשהוא בתוך שעה לאכילה או סמוך לסעודה דמותר ג"כ לברור. מ"מ מחויב ליתן ראשונה ראשונה על השלחן שאוכלין עליו או על הקערה שאוכלין ממנה לא ליתן תחלה על דבר אחר. וכ"מ עוד בש"ס דילן ע"ד. גבי ר' ביבי דאייתי כלכלה דפירי ושדא קמייהו פירש"י ולא רצה לברור האוכל מתוך העלין וליתן לפני כל אחד ואחד אלא שוטחן והם נוטלין ואוכלין וקאמר בגמ' ולא ידענא אי משום דקסבר אוכל מתוך פסולת אסור או לעץ יפה קמכוין. ואינו מובן מה עין יפה יש במה שנותן גם הפסולת. אך להנ"ל דאסור לברור וליתן ע"ג דבר אחר ואח"כ ליתן הכל לפני האורחין רק ליתן ראשונה ראשונה לפני האורחין ע"כ שפיר יש עון יפה במה שלא ביררן ונתן הכל ביחד לפני האורחין. [ולא נתן ע"ג קערה שאוכלין בה ואח"כ להניח הקערה על השלחן דפירות נאכלין על השלחן ממש בלא קערה. וכן מורה לישנא דשוטחן] ע"כ נראה בין במנפח לאכול לאלתר בין בבורר אוכל מתוך פסולת לאכול לאלתר אין היתר רק או ליתן מתוך ידו לפיו או ע"ג קערה שאוכלין בה או ע"ג שולחן שאוכלין עליו מיהו הראי' מר' ביבי יש לדחות קצת די"ל שלא רצה להמתין מליתן לפני האורחין עד שיברר הכל וע"כ אם לא הי' נותן הכל האוכל עם הפסולת לפני האורחין הי' נותן אחת אחת שבירר ולא הי' עין יפה רק ליתן הכל ביחד:

שוב ראיתי בספר המכריע סי' כ"ג וזה לשונו וצריכין אנו לפרש דברי ר' אליעזר כגון שהניח בחיקו שלא לצורך אותה סעודה אבל אם הניח לצורך אותה סעודה מותר כי היכי דלא ליפלוג דר' אליעזר אדאביי עכ"ל. והגם שכתב זה לפי שיטתו שם דאביי מתיר אפי' פסולת מתוך אוכל לאכול לאלתר. מ"מ לדידן נמי צריך לפרש כן לפי מה שמוכח מהפוסקים דמה שנשאר בידו הוא המתברר והוה לי' אוכל מתוך פסולת. איברא דק"ל ע"ז דא"כ דר' אליעזר מיירי בהניח לאחר זמן א"כ מה קשיא