אגלי טל קכב

כדרכה ולפי דברי הט"ז משום דמלילה עצמה חשוב שינוי קשה מיונק דהוי דש כלאחר יד ולא הותר ביו"ט אלא במקום צערא:

(ט) אשר ע"כ נראה דמלילה עצמה לא הוי שינוי והא דכתב רש"י במלילה ביו"ט דמותר משום דהוי דש כלאחר יד הוא לפי שיטתו דלא הותר ביו"ט אלא בשינוי [והר"ן שכתב ג"כ אף דמסתמא ס"ל כהרי"ף דהותר ביו"ט אפי' כדרכו מ"מ העתיק פירש"י אף דלא סבירא ליה כנודע דרכו של הר"ן וכן כתב הגאון רעק"א בכמה מקומות] אך הא דכאב הרמב"ם דאין חיוב במלילה הוא לפמ"ש בס"ק ו' דאין חיוב בדש אלא א"כ פירק כל הקליפות כמו בבורר דכתב הירושלמי דאינו חייב אלא א"כ בירר כל הפסולת ה"נ בדש. ואפי' לגמ' דידן דפליג בבורר היינו משום דמצינו זורה חייב אף שעדיין מעורב בו צרורות אבל בדש אף לגמרא דידן אין חיוב אלא א"כ פירק כל קליפות פסולת. והא דחייב דש חיטין אף שעדיין לא פירק קליפות החיטין עצמם שהם פסולת והכותש חיטין הא חייב משום דש היינו משום דאחר דישה וזרי' וברירה מכניסין החיטין בקליפתן לאוצר ואת המוץ זורים הלאה וע"כ חשובין החיטין אוכל מתיך פסולת המוץ לענין הכנסה לאוצר. וע"כ התינח כשדש כדי להכניס התבואה לאוצר אבל המולל כדי לאכול לאלתר ולענין אכילה לאלתר הא חשוב קליפות ג"כ פסולת וכיון שלא פירק בדישה כל הפסולת אין בו חיוב מדאורייתא:

(י) ובזה הונח לי דברי רש"י מנחות ס"ג:

בהא דעומר בחול בא מחמש סאין. בשבת משלש סאין משום דעשרון מובחר בלא טירחא אתי מחמש סאין בטירחא משלש סאין ע"כ בשבת אתי משלש דמוטב שירבה במלאכה אחת בהרקדה ואל ירבה במלאכות הרבה ופירש"י במלאכות הרבה שיקצור ויזרה ויברר ויטחון וירקד שני סאין יותר עכ"ל:

ואלו דישה שיירי [והא דלא חשוב מעמר מבואר אצלינו במלאכת מעמר סק"א דניחא בפשיטות] ולפמ"ש ניחא דעומר שתיכף אחר דישה היה טוחנין אותו שכל המלאכות מקצירה עד הקרבה הכל נגמר ביום אחד קודם חצות היום אין בו חיוב דישה כיון שאין מכניסין אותו לאוצר רק טוחנין תיכף:

(יא) ובמ"ש ניחא להבין מחלוקת הערוך בשם גאון דכתב דמלילה הוא מלאכה דאורייתא ורמב"ם ס"ל דהיא רק מדרבנן ונאמר דזה תלוי במחלוקת ר' האי ור"ח עם רש"י ורמב"ם שביארנו בפתיחת החיבור דרב האי ור"ח ס"ל דמה שהי' בקרבנות המשכן נלמד ג"כ למלאכת שבת וע"כ הביאו במתני' ר"פ המצניע. דהמוציא בין בימינו בין בשמאלו דברי הירושלמי דגמרינן ממשא אלעזר הכהן מנחת התמיד והחביתין. ורש"י ורמב"ם פירשו המשנה דשכן משא בני קהת על בכתיפו בלבד. מדכתיב בבני קהת בכתף ישאו. ועל ימין ושמאל. פירש"י דהכי אורח ארעא וכן כתב רמב"ם בהלכותיו ומשום דס"ל דלא יליף מקרבנות המשכן וע"כ לרב האי דיליף מקרבנות הקבוע להם זמן שיהי' מוכרחים להקריב] נוכל ללמוד מעומר שהי' מקריבין במשכן כמ"ש התוס' מנחות מ"ה:

בד"ה קרבו ובעומר הי' הדישה לטחון תיכף נמצא שדישה כזו ג"כ היתה במשכן. ואף שכתבנו שם שמזה שדוחה שבת אין למידין וע"כ אין למידין מלחם הפנים וחביתין. הלא ר' האי סובר נקצר ביום כשר כמו שכתב הר"ן שלהי פסחים בשם ר' האי ובה"ג. ולמ"ד נקצר ביום כשר אינו דוחה רק ההקרבה לבד כדאיתא ס"פ ר' ישמעאל. ועוד אפי' למ"ד דוחה שבת הלא בארנו שם דלר' האי הא דילפינן ממשכן היינו מדאסרה התורה לעשות משכן בשבת נאסרו כל הדברים הנצרכים למשכן ואם הי' מותר לדוש כדי לטחון תיכף הי' יכול לדוש באופן זה למשכן והרי נאסר כל המצטרך למשכן ש"מ שגם ה הוי דישה. וערוך בשם גאון קרוב בעיני שהוא רב האי גאון כמו שידוע מהרי"ף כשכותב סתם גאון כוונתו על רב האי גאון וגוף הערוך מיוסד עפ"י פר"ח שסובר ג"כ כר' האי כנ"ל כמ"ש כל זה בשם הגדולים] וע"כ חושב מלילה מלאכה. ורמב"ם לטעמי' דלא יליף מקרבנות רק ממשכן עצמו כמו שמבואר הכל בפתיחה וע"כ אינו חושב מלילה מלאכה וע"כ מותר ביו"ט. אבל יונק דמלאכה הוא אלא שהוא כלאחר יד לא הותר ביו"ט אלא במקום צערא:

(יב) והנה מה שלא הותר מלילה בשבת בלא שינוי, יש לפרש בשני בחינות. א' דהנה הא דמלילה לאו מלאכה הוא משום שאינו מפרק כל הקליפות אבל מ"מ שבות הוי בפירוק מקצת קליפות או משום דבדרבנן אסור אפי' לא הוי מלאכת מחשבת כגון מקלקל ומלאכה שאינה צריכה לגופה לר"ש. וכיון דאפי' מולל מעט ראוי להצטרף אלא שאין כוונתו לכך רק לאכול תיכף ולא הוי מ"מ אסור עכ"פ כמו מקלקל. ויש לומר להיפך דהא גבי בורר אוכל מתיך פסולת לאכול לאלתר כתב הר"ח דההיתר משום דלא הוי מלאכת מחשבת ומותר אף לכתחלה. וי"ל דבזה פליגי הדיעה ראשונה שבמחבר עם יש מחמירין שברמ"א. המחבר סובר דמשום דלא הוי מלאכת מחשבת ראוי להתיר לגמרי אך דהוי מ"מ שבות אפי' אינו מפרק כל הקליפות וע"כ מותר בשינוי לגמרי. והיש מחמירין סוברין דאף דלא הוי מלאכת מחשבת מ"מ אסור כמו מקלקל ולזה. ל"ע בשינוי דפטור כלאחר יד הוא ג"כ משום מלאכת מחשבת כדברי האחרונים באה"ע סי' קכ"ג וס"ס אין כאן רק צד פטור אחד משום מלאכת מחשבת יאסור כמו מקלקל. אך מ"מ קיל משאר שבות כלאחר יד דליכא למיגזר אטו כי אורחי' דאפי' לילה כדרכו הא לא הוי מלאכת מחשבת ע"כ מותר ביו"ט וקיל מיונק דהוי מפרק כלאחר יד ולא הותר אלא במקום צערא דהתם איכא למיגזר אטו חולב כדרכו:

[כט] (א) להוציא מהן משקין וכו'. במכילתין קמ"ד:

תניא סוחטין בפגעין בפרישין ובעוזרדין אבל לא ברמונים ושל בית מנשיא בר' מנחם הי' סוחטין ברמונים [פירש"י הי' רגילין לסחוט רמונים בחול אלמא איכא דסחיט להו הלכך בשבת אסור] וכו' אמר רב נחמן הלכה כשל בית מנשיא בר' מנחם א"ל לר"נ