אגרת התשובה ו

ויזהר אדם שלא יזכיר את השם לבטלה שנאמר את י"י אלהיך תירא ופירשו רז"ל בפ' קדושים כי בא הכתוב הזה להזהיר שלא יזכור אדם שם שמים לבטלה והמזכיר את השם או את הכינוי צריך להזכירו באימה וביראה ואם אינו מזכירו באימה וביראה אינם יודעים השם שנא' ישראל לא ידע עמי לא התבונן וכן אחז"ל בויקרא רבה. ויזהר אדם שלא להזכיר י"י או את הכנוי אנא בידים נקיות ובמקום נקי'. ואם אינו יודע אם המקוה נקי או לאו אל יזכיר את השם כמו שפי' חז"ל בברכות ועוד אמרו חז"ל כי דבר י"י בזה זה המזכיר דברי תורה במבואות המטונפות

אסור לאדם להסתכל באשת איש מן התורה שנאמ' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וארז"ל ליבא ועינא תרי סרסורי דחטאה ואסור להסתכל בשום אשה או בפנויה. ומדברי קבלה ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה וגו'

וכל המסתכל באשת איש מכשיל כח יצרו הטוב והודו נהפך למשחית שכך ארז"ל המסתכל בעריות קשתו ננערת ואשר לא ישא עיניו אל אשת איש זוכה ותחזנה עיניו בנועם י"י מדה כנגד מדה חלף עבודתו אשר לא זן עיניו ממראה האסור שכך ארז"ל כל הכובש עיניו מן העריות זוכה ומקבל פני השכינה שנא' עוצם עיניו מראות ברע. ונאמר אחריו מלך ביפיו תחזינה עיניך

ואסור ליגע באשת איש בידיה ובפניה או בכל אבר מאבריה מן התורה שנאמר איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו וכן היא הלכה ברורה שהקריבה הזאת היא הנגיעה בידיה או בפניה או בכל אבר מאיבריה כדי ליהנות מן המגע. וזאת מן העבירות החמורות שבתורה ומתברר במס' סנהדרין כי ראוי לאדם שיהרג ואל יעבור על זה. וע"ז אמר ש"ה ע"ה בחכמתו ומוצא אני מר ממות את האשה אשר מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני אלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה

ואסור להרהר באשה מן התורה ואפילו היא פנויה. ואיסור ההרהור בפנויה חמור ממגעה שעל ההרהור עובר בלאו מן התורה שנאמר ונשמרת מכל דבר רע ופי' רז"ל שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי קרי בלילה ח"ו

ויזהר אדם שלא ידבר לשון הרע שכך ארז"ל כל המספר לשון הרע כאלו כופר בעיקר שנא' אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו וכן אסור לו לאדם לקבל לשון הרע וארז"ל ארבעה כתות אין מקבלות פני השכינה ואלו הן כת לצים כת חנפים כת