אגרת התשובה ה

תהלים או סדר תפילות וכאשר יפנה מעסקיו ומידי עברו ממלאכתו יסור שמה לשנות או לקרות ובתקנה הזאת יפליא עצה לנפשו למשוך נפשו מני שחת ויחשוב על קצו ויבין לאחריתו כמו שארז"ל הסתכל בג' דברים ואין אתם בא לידי עבירה דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון גם לכוון לבו בעת שיקרא דברי ספר הזה ואם יראה שהוא מקיים את כל תוקף דברי הספר הזה ישמח לבו ויגל כבודו והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה וארז"ל ישוב היום שמא ימות למחר ונמצאו כל ימיו בתשובה שנא' בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר ונכון שיקנס כל אדם עצמו בפשוט או במחצה ליתן צדקה על כל יום שיפשע מלבא לב"ה ואל מקום אשר שם לו ספר אחד מספרי הקודש ללמוד שם

וחייב אדם לדרוש טוב לעמו ולחביריו בכל דברים שהוא אוהב לנפשו שנאמר ואהבת לרעך כמוך וארז"ל זה כלל גדול בתורה שע"י השלום מקיימים ישראל את התורה וארז"ל שקול השלום כנגד הכל. ע"כ אנו אומרים בתפלה עושה שלום ובורא את הכל ותפלות הצבור נשמעות כשהם בשלום וכל דרכי התורה מביאות לידי שלום שנא' וכל נתיבותיה שלום וישראל אוהבי שלום הם והקב"ה ברכם בשלום. והשלום מחזיק כל הברכות שנאמר י"י יברך את עמו בשלום. ע"כ נקראת כנסת ישראל שולמית וע"א נקראו שונאי שלום

וחייבים ישראל לברור אנשים ברורים שיטילו שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו שיהא בידם כח לכוף ולהכריח לבני אדם על השלום ויהיו אותם הברורים אנשים שיודעים לפייס ולרצות בני אדם להטיל שלום ולא יהיו כעסנים ורגזנים שנא' איש חמה יגרה מדון ונאמר מענה רך משיב חמה וארז"ל על המטילין שלום גברי בדיחי אנן ומשוינין שלמא וארז"ל על האנשים האלה שהם מטילים שלום שהם בני העולם הבא

ויזהר אדם שלא לקלל את עצמו או חבירו לא בשם ולא בכנוי וחייב מלקות עליו וזאת אחת מהעבירות החמורות שבתורה שנא' אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת ליראה את השם הנכבד והנורא וגו' שלא תזכרנו על מה שהוזהרת שלא להזכירו וכבר הזהירה התורה שלא יקלל אדם את חבירו שנא' אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור ונאמר לא תקלל חרש וה"ה לכל אדם. ולא חייבו התורה מלקות למקלל חבירו עד שיקלל אותו בשם או בכינוי. ויזהר אדם כשהוא רוצה לאמת דבריו ואומר דבר זה הוא אמת גם יושיעני י"י שלא יאמר כן אלא על דבר אמת לפי שזו היא שבועה ונקראת שבועת האלה: