אגרת התשובה ד

וארז"ל במדרש אם התפללת ולא כוונת את לבך וחזרת והתפללת תהא מבושר שתפלתך נשמעת: ויזהר שלא לדבר משום עסקיו או שיחת חולין בב"ה כי גדול עונו מנשוא וכ"ש שתזהר שלא לדבר בעת שש"ץ מתפלל. וכל הקהל מחוייבים להוכיחו ולגעור בו ולחשוך אותו מחטוא כי כל היצורים נבראו לכבוד הש"י ואם יפנה לבבך ולא תשמע בשעה שמשבחים לפניו ומספרים תהלותיו איה הכבוד ואיה המורא

וחייב אדם להשכים לב"ה וארז"ל כל המשכים ומעריב לב"ה מאריך ימים ועוד אמרו רז"ל הנמנה מי' ראשונים נוטל שכר כנגד כלם וההולך ערב ובוקר לב"ה בעה"ז זוכה לעשות כן בבית המקדש שנאמר אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה והאוהב לילך לב"ה אוהב להקב"ה שנא' מה ידידות משכנותיך י"י צבאות. יום שני

חייב אדם לעסוק בתורה בכל יום שנאמר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ונאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם וארז"ל ת"ת כנגד כולם ואמרו בספרי כשם ששכר ת"ת גדול מכל המצות כך עונש בטול ת"ת גדול משאר עבירות: ומצינו בבית ראשון שויתר הקב"ה על ע"א וגילוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על עון ביטול תורה שנא' מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי י"י אליו ויגידה על מה אבדה הארץ ויאמר י"י על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם והרוצה להנצל מן העונש המר והעון הגדול הזה יתעסק בצרכי התלמידים והרבנים הלומדים לשם שמים ויעזור בשכירות שלהם כדי שיעמדו בעירו. ויהיו עוסקים בתורה על ידו ופי' רז"ל בספרי תש"ה עץ חיים היא למחזיקים בה ללומדיה לא נאמר אלא למחזיקי' בה שהם מחזיקים ידי התלמידי' והרבנים. וכשבני אדם פוסקים ממלאכתם ומעסקיהם והולכים לבתיהם או יושבים בקרנות והם בטלים או משיחים בדברים בטלים רעתם רבה וחטאתם כבדה מאד לפי שהם מבזים את התורה שאלו היו מאמינים שאין תכלית למתן שכרה למה לא ישיבו רגליהם לב"המ ללמוד הלא האדם זריז ואץ ברגליו למלאכתו ולעסקיו ויודע כי הכל הבל ואיך ישכח חיי הע"ה ולא יתן חלק ביום מן הימים או שעה מן השעות ללמוד ובל יאמר בלבו עוד עת לעשות לי"י לקרא בתורה ולעסוק במצות וצדקות אשם הוא אשום אשם לי"י וארז"ל על פסוק כי דבר י"י בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שהוא בוזה את דבר י"י ע"כ חייב כל אדם לתקן מקום בביתו ללמוד שם הלכות או מקרא או