אגרת התשובה יא

את עצמו כשיגדל והכהן יכול להחזיר הה' סלעים אם ירצה. אבל אסור להתנה עם הכהן לכתחלה במתנה ע"מ להחזיר

אסור להורות שום הוראה בין בדין או באיסור והיתר אחר ששתה שכך ארז"ל השותה רביעית יין אל יורה שנא' יין ושכר אל תשת וגו' וכתיב ולהורות את בני ישראל וגו'

כל כלי מתכות חדשים שלוקחין מהעכו"ם צריכין טבילה במקוה או בנהר. וכלי מתכות ישנים שלוקחין מהעכו"ם מדיחין ומגעילין ואח"כ מטבילין ויברך בא"י אמ"ה אקב"ו על טבילת כלים וכלי חרס המצופים באבר מטבילין ג"כ. י"א בברכה וי"א בלא ברכה: (וספק ברכות להקל): יום חמישי

אסור להדליק או לעשות מלאכה בע"ש אחר שקיעת החמה וזהו בין השמשות ואם היום מעונן אסור להדליק עד שברור לך שהשמש לא שקעה עדיין

אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לעכו"ם שתהא ברשות העכו"ם בשבת שמא יעשה בה מלאכה בשבת וישראל מצווה על שביתת בהמתו

אסור להוסיף מים חמין לתוך קדרה של תבשיל להחמן בשבת והמוסיף הרי הוא כמבשל בשבת

אסור לאדם שיהא לבו טרוד בעסקיו בשבת אפילו ע"י הרהור שנא' ועשית כל מלאכתך ואז"ל שתהא כל מלאכתך בעיניך כאלו עשוי שלא תהרהר עליהם וכן אנו אומרים בתפלת שבת מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח ובברכות המזון אומרים שלא תהא צרה ויגון ביום מנוחתינו. ואל יעסוק אדם בדברים בטלים בשבת אלא יענג השבת ויעסוק בתורה או במקרא או בהלכות שנא' ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם אלהיכם וגו' ובמוצאי שבת אסור להדליק או לעשות מלאכה עד שיבדיל

אסור לאפות ולבשל מי"ט לחול או מי"ט ראשון על י"ט שני ואסור למרוט צואר העוף בי"ט לצורך שחיטה אבל מורטה מעי"ט. אסור לעשות מלאכה בחש"מ חוץ מהמלאכות שמותרים בדרז"ל. וארז"ל כל המבזה את המועדות כאלו עע"ז שנא' את חג המצות תשמור וסמיך ליה אלהי מסכה לא תעשה לך ופי' רש"י המבזה את המועדות שעושה מלאכה בחש"מ ודרשו רז"ל בחגיגה מזה הכתוב את חג המצות תשמור איסור מלאכה בחש"מ