אגרת התשובה יב

אסור לאדם שיכה את חבירו ואפילו לא הכהו רק הרים ידו על חבירו נקרא רשע שנא' ויאמר לרשע למה תכה רעיך הכית לא נאמר אלא למה תכה. וכן אסור להכות את אשתו אם לא שהכה אותה כדי להוכיחה על עבירה. ואסור לאדם לדבר א' בפה וא' בלב. ואסור לגנוב דעת הבריות ואפי' דעתו של עכו"ם

אמרו רז"ל הפורק עול מצות הוא מן הרשעים ובכלל זה האומרים אקיים את כל התורה זולת א' מן המצות לפי שלא למדוני אבותי או לא הורגלתי מנעורי להזהר בה. או שאין נזהרין בה אנשי מקומי וקראו חז"ל איש ההוא מומר ועליו נאמר ארור אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת כי לא יאמר עבד לרבו אבחר במלאכות האלה ולא אבחר באלה. והשונה בעבירה א' מאה פעמים כאלו עשה מאה עבירות כשארז"ל אם יאמר לנזיר אל תשתה אל חשתה ב"פ והוא שותה חייב על כל א' וא'. ומה שכתוב כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ותירץ חלילה לצדיק לפרוק מעליו במזיד אפי' מצוה א' רק אם נכשל בעבירה פעם א' יתודה אשר חטא עליה ויכנע מאד ויענה נפשו וישוב אל י"י וירחמהו

המברך ברכת המזון צריך שיטול ידיו בתוך כלי קודם שיברך שנאמר והתקדשת' אלו מים ראשוני' והייתם קדושי' מים אחרוני'

הקורא בתורה יאמר ברכו את י"י המבורך בקול רם והשומעי' עונים ברוך י"י המבורך לעולם ועד כדרך שבברכת המזון עונים והוא עונה אחריהם. מצוה לומר בערב ובבוקר פרשת התמיד שהיא קרב בין הערבים כמו בשחר. ומתחילין וידבר י"י אל משה צו את בני ישראל וגו' עד אשה ריח ניחוח לי"י נשלם הדרוש הב': יום שישי

הדרוש השלישי כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל בשעה שנתנה תורה נצטו' מרע"ה לאמר תחלה לבית יעקב והן הנשים שיאמר להן ראשי פרקים ודברים קצרים שהן משיגות להבין. ולמה נצטווה לדבר עם הנשי' תחלה מפני שהן שולחות בניהם לבית הספר ומשימים עיניהם על בניהם שיתעסקו בתורה ומרחמות עליהם בבאם מבית הספר ומושכים לבם בדברים טובים שיהא חפצם בתורה ושומרים אותם שלא יבטלו מן התורה ומלמדים אותם יראת חטא בילדותם שנאמר חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנו ונמצא לפי זה הנשים הצנועות מחבבות התורה והיראה. וטל בן יכולות הנשים הצנועות למלט את נפש בעליהן בבוא בעליהן איש איש ממלאכתו אשר