אגרת התשובה י

גיד הנשה שמנונית שלו אסור מן התורה. כל דבר שאסור בהנאה אסור למכרו ואסור ליתנו במתנה מפני שמחזיקין לו טובה. ואסור ליתנו לחתול או לכלב שמזונותיהם עליו

קדרה שהניחה שפחה כותית על האש ונתבשל התבשיל כמאכל בן דורסאי אותו תבשיל אסור באכילה ושוברין הקדרה והקערות ואע"פ שהדליק ישראל האש לא תתן השפחה כותית הקדרה או המחבת ע"ג האש אלא ע"י ישראל דוקא יותן הקדרה אצל האש

השולח מחבת לתנור ע"י עכו"ם ואין שם שומר מישראל הרי הבשר או המאכל נבלה וחוששין שמא החליף העכו"ם שכך ארז"ל בשר ישראל ביד עכו"ם אחור עד שיהא חותם בתוך חותם. היהודית ההולכת לתנור בבית האופה להשליך עץ אחד לתוך התנור כדי להכשיר התנור שכרה גדול מאוד: ישמעאלית שטבלה אם לא האמינה בתורת משה ומצות שהאשה חייבת בהן הרי היא עושה יין נסך במגעה והרי היא כעכו"ם לכל דבר. יין שנתנו בו מעט דבש ונגע בו העכו"ם הרי הוא יין נסך. אל יתן העכו"ם ענבים בגת בזמן שהתחיל היין למשוך בגת בין בראשו בין בסופו. גבינה של גוים אסורה בכל מקום וכן חלב שחלבה עכו"ם ואין ישראל רואהו אסור לאכול ממנו

ערלה וודאי נוהגת אפי' בחוצה לארץ אפי' של עכו"ם הפירות אסורין בהנאה ג' שנים אבל ספק ערלה מותר

כרם רבעי אסור בלא פדיון ודוקא כרם אבל גפן אחד ושאר נטעים אין בהם דין רבעי כלל כיצד פודהו כמבואר במשניות במס' כלאים

כל ישראל חייבים להפריש חלה מעיסתן ומברך בא"י אמ"ה אקב"ו להפריש חלה. ושיעורן מ"ג בצים ושליש וחומש ביצה כמנין חלה ואם ספק אם יש בעיסתו כשעור תפריש חלה בלא ברכה כמפורש בטור י"ד סי' שכ"א

כלאי הכרם אסורים בהנאה אפי' בחוצה לארץ ודוקא שיהיו ב' מינין מלבד הכרם כגון חטה ושעורה אבל מין א' מותר בח"ל הרכבת אילן מין בשאינו מינו אסור מן התורה אפי' בח"ל אבל מין במינו מותר אפי' בא"י. הרבעת בהמה אסור מן התורה

בכור מבהמה טהורה אסור בהנאה עד שיפול בו מום מאליו כגון נשברה או נקטעה רגלו או נסמית עינו ואח"כ שוחטו הכהן. והכהן יכול להאכיל ממנו לישראל שותפות עכו"ם פטור מן הבכורה פטר חמור של ישראל בזמן הזה אסור בהנאה עד שיפדה בשה או בשאר דברים בשווי' ונותן הפדיון לכהן

חייב אביו לפדות את בנו הבכור ולתת ה' סלעים לכהן ושיעור ה' סלעים י"ב דינרין כמבואר בדרז"ל. ואם לא פדאהו אביו יפדה