אבן עזרא על ישעיהו לב

הן. הטעם על חזקיהו ושריו שתעמד מלכותו:

ולמ"ד ולשרים לא ידעתי לו טעם, וכמוהו והשלישי לאבשלום (דברי הימים א' ג' ב') , למן היום (שמות ט' י"ח) :

והיה איש. כל אחד משרי חזקיהו, או הוא בעצמו:

כמחבא רוח. מקום, והוא פועל מהבנין הכבד הנוסף:

כציון, מגזרת ציה (מ"א י"ח) כמו חורב:

בארץ עיפה. צמאה כמו בארץ עיפה לך סלה (תהלים קמ"ג ו') :

[והטעם] והיה איש. יהודה כיושב במקום מחבא רוח:

ולא תשעינה. כמו ועיניו השע (ישעיהו ו' י') :

ולבב נמהרים. מגזרת מהירות בכסילות:

ולשון עלגים. אין חבר, ובלשון קדר כמו עבדים, והנכון שהוא הפך מדבר צחות:

ומלת צחות חסירת מלות, כי צחות תואר השם וטעמו ומשקלו זכות:

ולא. נבל. מגזרת נובלת עליה (ישעיהו א' ל') :

כילי. הפך שוע ושוע כמו נדיב שידיו רפות לתת ולא סגורות, מגזרת ושוע אל ההר (ישעיהו כ"ב ה') , ויש על דרך דרש שמלת כילי שתים מלות, כי יאמר שלי שלי (אבות ה' י"ג) :

כי נבל. הטעם על שרי אחז:

תועה. שם, כי משקלי השמות משתנים:

וכילי כליו. הטעם כלי המשפט כי היו [השרים] דינים, והנה אומנותם לעות הדין:

ונדיב. הטעם על שרי חזקיה על כן בתחלה ולשרים משפט ישורו [לעיל א']:

נשים וגו'. יש אומרים כי בנות הטעם הקריות כי הם חשובות כבנות ושומרון היתה כאם:

ימים. הטעם שנה על שנה:

רגזה. בחסרון נו"ן, והנגיד אומר שהוא לשון ציווי, ואם הוא על לשון זכר, ורבי משה הכהן אמר שהוא שם הפעל:

אוסף [בלי יבוא]. הטעם כפול, אוסף התבואה:

חרדו. על לשון זכר כמו אם תעירו (שיר השירים ב' ז') אם תמצאו [שם ה' ח'], בדרך קצרה:

רגזה. זכרתיו, וככה משפט פשוט' ועורה שיפשטו הבגדים, ועורה מגזרת ערום ועריה (יחזקאל ט"ז ז') עריה תעור (חבקוק ג' ט') , והנכון בעיני כי הנשים הם כמשמעם:

על שדים סופדים. כל הנשים, תחס' מלת כל, כמו וכל הנשים יתנו יקר (אסתר א' כ') :

על. עמי, שמרון:

קוץ שמיר. חסר וי"ו כמו אדם שת אנוש (דברי הימים א א׳:א׳) :

כי. שמיר יעלה על כל בתי משוש:

כי ארמון. המלך עזב גם נטש מהבנין הקל [צ"ל הכבד] שלא נקרא שם פועלו:

עופל. מקום שהיה גבוה, מגזרת ויעפילו (במדבר י"ד מ"ד) :

ובחן. כמו הקימו בחוניו (כ"ב י"ג) והם מגדלים, היו מערות:

עד יערה. מבנין נפעל, והטעם כי אלינו תביט הרעה, על ביאת מלך אשור אל ארץ יהודה, והטעם גזירה:

והיה. כל מדבר זרוע כמו הכרמל, והכרמל ליער יחשב כחבירו הראשון:

ושכן. הטעם שהשם יעשה משפט בעוזביו:

והיה מעשה הצדקה שלום. כי כן היה בימי חזקיהו, כאשר אמר, ולשלום אין קץ (ישעיהו ט' ו') , ויש מפרשים כי יערה עלינו לשבח:

וישב. איש יהודה:

וברד. הרי"ש פתוח כי הוא פעל כמו עשן כולו (שמות י"ט י"ח) והטעם כי אם ירד ברד אל היער ירד ולא אל מקום הזרע:

וטעם תשפל העיר שתשב פרזות כבקעה:

אשריכם זורעי על כל מים. שיבואו:

משלחי רגל השור. כטעם והאלפים והעירים (ישעיהו ל' כ"ד) כי פרש' אחת היא כלה: