אבן עזרא על ישעיהו לא

הוי. כמו אוי, ליורדים מצרים שלא ראו זאת התשועה והלכו להנצל, ושם ימותו:

ולא שעו. שלא הרפו עצמם לבטוח בשם, מגזרת שעו מני (ישעיהו כ"ב ד') , והאומר כי שעו חסר נו"ן איננו נכון:

וגם. גם השם ידע מחשבותם והביא רע עליהם:

ואת דברו לא הסיר. לא בטל:

ומצרים. ולא רוח. מלאך כמו יי אלהים שלחני ורוחו (ישעיהו מ"ח ט"ז) :

ידו. מכתו:

ויחדו. מצרים והבורחים אליהם, והטעם כי מלך אשור השחית מצרים בבואו אל ירושלם:

יכליון. שלם כמו יחסיון (תהלים ל"ו ח') :

כי. יהגה, כטעם ישאג:

אשר יקרא. זה אל זה להתחבר להלחם עם האריה:

מלא. כלם, שלא יחסר רועה שלא יבא:

ומהמונם לא יענה. מגזרת עני (דברים כ"ד י"ב) גם לענות (שמות י' ג') , וכמוהו זמיר עריצים יענה (ישעיהו כ"ה ה') :

ירד. רמז למלאך:

כצפרים. מלת צפרים נקבה, ואם היא במ"ם כפילגשים לעולם לשון נקבה, על כן עפות:

עפות. שם תואר בפועל כמו רצות ושבות (יחזקאל א' י"ד) :

יגן. יסתיר מגזרת מגן (בראשית ט"ו א') , והטעם על בני הצפרים שיגנו עליהם ויצילום:

והציל. שם הפועל אף על פי שהוא בחירק:

פסוח. מגזרת ופסח יי על הפתח (שמות י"ב כ"ג) :

שובו. אלה דברי הנביא שובו לשם אתם בני ישראל שהעמקתם לו סרה, מגזרת סורר (דברים כ"א י"ח) :

כי. ידיכם, רמז לעושים:

וטעם חטא. שאין חטא למעלה ממנו:

ונפל. בחרב לא איש רק ביד המלאך וחרבו השלופה, ואם הוא כדרך משל להבין השומעים:

ובחוריו. הנמלטים ילקחו בדרך:

וסלעו וגו'. יעבור סלעו הוא גבול מלכותו, מרוב פחדו, וזה טעם ממגור, והטעם כי יברח ולא ישען על סלעו, [וחתו] מכל נס שיראו שריו הנמלטים או הנשארים בארצו:

אור ותנור. רמז למזבח, או דרך משל כאשר הזכיר למעלה ולהב אש אוכלה: