אבן עזרא הקצר על שמות צח

שהזכיר בצלאל והחכמים להורות כי החכמים המלמדים את הכהנים הלכות שחיטה וקמיצה, גם הם יקחו הוצאתם מכסף הכפורים, ובעבור שאמר מחלליה מות יומת על פי בית דין, גם בית דין יקחו הוצאתם מכסף הכפורים: כיור נחשת, צורתו ידועה: ומלת כנו מגזרת על כנך, והוא מקום לכיור וגדול ממנו, ופי' כן כמו מכונה כי כן בבנין הבית, ולא הזכיר ארכו ורחבו, רק יעשה כדי המראות כאשר אפרש, והושם בין האהל ובין המזבח שישמר שלא יכנס באהל עד שירחץ: ורחצו אהרן ובניו, ולא אחרים, ובאלה פקודי משה עמהם, כי הוא כהן הכהנים הגדולים והוא כיהן קודם אהרן. וקדמונינו ז"ל אמרו כי שני צנורים היו בכיור, וזה טעם ממנו: בבואם אל אהל מועד ירחצו מים, ויחסר בי"ת כבי"ת הנמצא בית ה', או בעת הקריבם האשה על גבי המזבח: וטעם ורחצו ידיהם על בניהם העומדים תחתם: ואתה קח לך, יש או' כי הבשמים והסמים משה הוציאם, והכתוב אמר כי הנשיאים הביאום, וטעם ואתה קח לך שלא יפקידם ביד אחר או שיבקשם ויקחם מכל הנמצא אתו: בשמים ראש, שיהיה כל בושם ראש לבשמים או טעמו כמו עם כל ראשי בשמים: מר דרור, אמר הגאון מוס"ך ועדותו צרור המור, רק מה יעשה בפסוק אריתי מורי, והנה הוא מלוקט ואין המוס"ך כן, גם וידי נטפו מר, ור' יהודה בן בלעם הספרדי אמר כי מר יתפרש לשני פירושים, ולפי דעתי שהוא כמשמעו בלשון קדר וכן בלשון רומי, ונבחר כי הוא יעמיד הכלי ובגד לא ירקב: וטעם דרור כמו וקראתם דרור בארץ, לארץ שלא יעבד: וקנמן בשם, אמר הגאון כי הוא עץ רטוב: וקנה בשם, ידוע שהוא קנה: וקדה, ידועה בפי' הגאון בלא ראיה: הין, מדת מצרית: רוקח, שם הפועל: מרקחת, שם: וטעם מעשה רוקח, לבשלם במים עד שיחסרו וישאר השמן: ומשחת בו, כמו ממנו, וכן והנותר בבשר ובלחם: את אהל מועד, הוא המשכן ואת כל אשר בו כי כן כתוב: שמן משחת קדש, שיעשו תמיד כמוה לקדש המכהנים: לא ייסך, הטעם