אבן עזרא הקצר על שמות צו

שיהיה בתוכו, על כן אקדש האהל והמזבח ואהרן ובניו הכהנים, והטעם כי כבודי יקדשם: ושכנתי בתוך בני ישראל, זה רמז להיות השבטים על ארבע רוחות, ומחנה הלוים באמצע, ומחנה השכינה שהוא המקדש בתוך מחנה הלוים ועוד יתברר לך זה הדבר: וטעם לשכני בתוכם כאשר פירשתי לך בפסוק תעבדון את האלהים כי הוצאתים לעשות לי מקדש ואשכון בתוכם: וטעם והייתי להם לאלהים באמונת הלב והם חייבים לעבוד אותי: מקטר קטרת, שם הפועל עם השם, כי משקלי שמות הפעלים משתנים, ואף כי הסמוכים: ואמתים קומתו, להיותו גבוה כחצי אמה על השלחן אשר בצפון כי המזבח הזה הוא בין השלחן ובין המנורה, וכתב גגו ולא רחבו: על שני צדיו, תוספת לבאר, גם כן ה"א לשאת אותו בהמה: בבקר בבקר, בכל יום בבקר: וטעם בהטיבו את הנרות, לתקן הפתילים עד שיהיה אור הנר טוב: קטרת זרה, מהקטרת הנזכרת בפרשה השנית: וכפר אהרן, או העומד תחתיו מבניו: אחת, פעם אחת בשנה בעשור לחדש השביעי: וטעם חטאת הכפורים, חטאת הפר והשעיר, כי כן כתוב על כן מלת הכפורים: וטעם קדש קדשים הוא לה', כי מזבח העולה הוא קדש קדשים, ומזבח הקטרת קדושתו לשם בעבור שהוא נכבד ואין אחר הארן נכבד ממנו: תם

כי תשא, הזכיר בפרשה הזאת כסף הכפורים על כל ישראל והזכיר אחריו הכיור וכנו, וטעם להזכיר כסף הכפורים כי היא תרומת חיוב, וכל תרומת המשכן היא נדבה חוץ מזאת: וטעם להזכיר כיור נחשת אחר כן כי לא נעשה מנחשת נדבת ישראל רק מנחשת הנשים החכמות הן העושות מלאכת הקדש, ואחר כן הזכיר הבשמים והסמים שהביאו הנשיאים לבדם, ואחר כן הזכיר בצלאל ואהליאב שהם ראשי החושבים לעשות כל המלאכה, וטעם את שבתותי תשמורו שלא יאמר אדם בעבור שהיא מלאכת הקדש לעשותה גם בשבת, ואחר כן סיפר מה שארע טרם רדת משה ותפלתו ורדתו ושריפת העגל והריגת עובדיו ושובו אל השם להתפלל בעדם ובקשתו להכניס