אבן עזרא הקצר על שמות צג

רק בחשן ששרש המשפט עליו הם נראים, כי יש הפרש ביניהם על כן טעם ולא יזח החשן שפירושו מהטעם כמו יסור ואין לו אח במקרא. ולדעת אלה האבנים אין לנו דרך, רק הגאון פירש אודם מאדום והאבנים שהם אדומות הם רבות, ופירש פטדה כרצונו בלא ראיה, וברקת מגז' ברק, ורבות הנה ככה, ונופך שחור מגזר' ותשם בפוך, וזה דחוק, גם ספיר אבן לבנה מעדות לבנת הספיר, ולא פירש נכון, ויהלום אמר הגאון כרצונו בלי ראיה, ויותר קרוב היה להיותו מגז' והלמה סיסרא, והיא אבן הולמת כל האבנים. ויש אומרים כי אחלמה אבן שתולדתה להראות חלומות. והגאון אמר כי ישפה בתמורת השי"ן בסי"ן בלשון קדר, וכלנו נמשש קיר כעורים, והאמת שלא נוכל לדעתם. והנה בחלק יוסף השהם שממנו אבני האפוד והנה הוא חשוב כנגד כל ישראל כאשר הודעתיך. והנה אבני האפוד ואבני החשן לזכרון לכסא ולרקיע הכתוב בס' יחזקאל שהוא על ראשי החיות: מעיל האפוד, כמשמעו: כליל, כלו: והיה פי ראשו, כמו על פי מדותיו: כפי תחרא, כדברי המתרגם ארמית: רמוני, צורת רמונים, ולא הזכיר הכתוב כמה הם: ופעמוני זהב, מהטעם ידועים, והנו"ן נוסף: ונשמע קולו, קול המעיל, ויש אומרים כי כאשר ישרת באלה הבגדים ישמע השם קולו למלאות תפלתו בבאו אל הקדש: ועשית ציץ, מגז' בציצת ראשי: ופתיל תכלת וכל המעיל תכלת כמו בציצית תכלת: ונשא אהרן, יכפר, ועוד אפרשנו, וזה כתוב עליו קדש, והוא יכפר על עון הקדשים, והטעם על המחשבה שתחלתה על המצח: וטעם והיה על מצחו תמיד, בבאו אל הקדש: ושבצת הכתונת שש, יש אומרים ששם זהב ולא אמרו אמת, רק היא כתנת משבצת מעצמה: ואבנט תעשה, מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש: תעשה כתנות, ארבע, וכן אבנטים, והם כדמות האבנט הנזכר לפי הדעת, ואין שם ראיה: ומגבעות, גם הם ידועות, גם הגבעות נקראו כן בעבור רומם וגבהותם: ומשחת אותם, בשמן משחת קדש: ומלאת את ידם, אמר הגאון פירושו חיובם, וכן ומלאו