אבן עזרא הקצר על שמות פב

ועצי שטים, חברה שטה במ"ם כאשר חברו סאה ואמרו שלש סאים ועצי שטים יש אומרים שמהמדבר כרתום, והנכון בעיני שהוציאום ממצרים, והעד וכל אשר נמצא אתו עצי שטים, והיו להעמיד האהלים, רק אהלים גדולים שהם גבוהים, כי עשר אמות ארך קרש עצי שטים, והתימה הבריחים. ויש אומרים מחוברים היו, ויש או' ששטה היא ארז, והעד אתן במדבר ארז שטה, וזאת העדות איננה קיימת: שמן למאור, למאור בלילה: בשמים לשמן המשחה, והם ארבעה, והסמים שהם נקראים גם הם בשמים בעבור ריחם הטוב: אבני שהם, לאפוד: ואבני מלואים, לחשן. ויאמר יוסף הבבלי כי טעם מלואים בעבור היות החשן כפול והאבנים באמצע, ואחרים אמרו כי נקראו כן בעבור היות החשן מלא אבנים, והאפוד איננו כן, כי הוא גדול ושתי אבנים לבדם על שתי כתפותיו. והגאון אמר כי טעם מלואים הדבק האבנים בחשן ויהיו ערוכים, ובראשית הנדבה הזכיר הנכבד והוא הזהב, ובאחרונה האבנים היקרות, והזהב לעשות כפורת עם שני כרובים וזר הארון עם ארבע טבעותיו, והמנורה וכפתוריה וקנותיה ונרותיה ומלקחיה ומחתותיה, וזר השלחן וזר מסגרתו וארבע טבעותיו והקערות והכפות והקשות והמנקיות וזר מזבח הקטרת ושתי טבעותיו ושתי משבצות ושתי שרשרות ושתי טבעות לאפוד ושרשרות וארבע טבעות זהב לחשן, וציץ נזר הקדש, וחמשים קרסי המשכן וטבעות הקרשים, גם ווי עמודי המסך ופעמוני זהב, גם ווי עמודי הפרוכת וזהב במעשה האפוד והחשן ובשבוצם וצפוי הארון מבית ומחוץ וכן בדיו וצפוי השלחן וכן בדיו וצפוי עמודי הפרכת וצפוי עמודי המסך וצפוי מזבח הקטרת וכן בדיו וצפוי קרשי המשכן ובריחיו, והכסף לאדני המשכן והוא הנקרא קדש, ואדני הפרוכת גם ווי עמודי החצר וחשוקיהם, והנחשת לקרסי האהל חמשים ואדני המסך חמשה וצפוי המזבח והסירות והיעים והמזרקות והמזלגות והמחתות ומכבר וצפוי בדי המזבח וששים עמודי החצר וששים אדניהם, וכיור וכנו וכל היתדות, ותכלת למעיל האפוד ופתיל הציץ ופתיל הריכוס ובגד שרד