אבן עזרא הקצר על שמות פא

נקודות יהיה הפך סור קשור עם מ"ם אחריו, והזכיר הגאון כל התרומות ושיעורן, ואין צורך, כי זאת תרומת נדבה, ובעבור שיש תרומות חיוב אמר בתחלה ויקחו לי תרומה, ואחר כן פירש מה היא, והיא ששה עשר דברים, ואלה הם, זהב למלאכת כל דבר נכבד, והוא נכבד בעבור היות תולדתו ישרה והוא עומד, ואחריו כסף למלאכת האמצעי כאשר הוא שני לזהב, ואחריו נחשת למלאכת החצונה כי הוא למטה מהכסף, ותי"ו נחשת נוסף, כי מצאנו נחשת ממורט, ובלא תי"ו אם בשרי נחוש. והנה אין במלאכת המשכן ברזל, וסודו ידוע, וכן ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית, וכן לא תניף עליהם ברזל: ותכלת, היא עין קרובה לשחרות, והיא מעט דומה לשמים, על כן פתיל תכלת לזכרון במעשה ציצית, ויתכן שנקרא כן בעבור שזאת העין תכלית כל העינים כי אין אחריה, כי הלובן תחלה: וארגמן, עין והוא קרוב מאדום ומצאנו זה הלשון בדברי הימים בוי"ו תחת מ"ם, וכן בלשון ארמית, וכן רוב לשון קדר: ותולעת שני, גם הוא עין, והוא גרגר ושרשו תולעת. ויתכן היות פירוש שני השני לעין הלובן, כן זאת העין היא כמו אמצעית בין הלובן והשחרות, ומצאנו סמוך תולעת אל שני כמו זה, ויש הפך כמו ושני התולעת, גם ימצא תולעת לבדו, ובלא תי"ו האמונים עלי תולע, גם שני לבדו, גם בתוספת מ"ם אם יהיו חטאיכם כשנים, והקרוב אל הדעת כי עין תכלת בפשתים, ויש אומרים בצמר גפן, והארגמן בצמר, ותולעת שני במשי, ושש הוא הבד, והוא הפשתים רק הוא לבן ואיננו צבוע: ועזים, שער העזים והנו צמר עזים, וארגמן צמר הכבשים: ועורות אילים, הם כבשים גדולים, ויש הפרש בין מאדמים ובין אדומים, כי האדמים הם כן בתולדתם, והמאדמים אדם צבעם, והיא מלה על משקל משובצים שהם פעולים מהבנין הכבד הדגוש, ונקמץ האל"ף ולא בא בשור"ק בעבור היותו מהגרון: ועורות תחשים, עור בהמה שהוא עב, כי הנעל לא יעשה כי אם מעור עב כעור השור ולפי דעתי שהוא שור, והכתוב אמר ואנעלך תחש: