אבן עזרא הקצר על שמות פ

כלב בן הנשיא בן חצרון וחצרון היה מיורדי מצרים, וכן כתוב ויהיו בני פרץ חצרון וחמול, ואבותינו ישבו במצרים מאתים שנה ועשר שנים, והנה כאשר תחבר ארבעים שנה שהם שנות כלב הנשיא בלכתו עם המרגלים בשנה השנית לצאתם ממצרים הנה הולידו חצרון והוא בן מאה ושבעים שנה, והכתוב אמר כי אחר שלקח כלב את אפרת והוליד כלב שהוא על דרך הדרש כלב הנשיא אמר על חצרון שהיה בן ששים שנה, ובימי אברהם היה לתימה הלבן מאה יולד, ואלו היה הפלא הזה שיוליד בימי משה חצרון והוא בן מאה ושבעים שנה היה כתוב בתורה, והנה העד הנאמן ספר דברי הימים. וטעם והנה אהרן וחור עמכם, שיהיו תחת משה לשפוט העם באהלו הנקרא אהל מועד, ויהיו הזקנים יחד עמם, על כן אמר עמכם. ויש מהקדמונים שאמרו כי חור היה בעלה של מרים הנביאה: ויאמר הגאון כי טעם בעל דברים שלא ידעו השרים הנזכרים בפרשת וישמע, וזה לא יתכן כאשר פירשתי כי יתרו לא בא עד אחר מתן תורה גם הוא אמר כי טעם ויכס הענן את ההר בעבור מעלת משה, כי אלו היה ההר מכוסה בענן בעלות הזקנים לא היו רואים את הכבוד, והנה שכח ויכסהו הענן ששת ימים שהם על דעת קדמונינו גם על דעתו מיום שבאו אל הר סיני עד שהיה יום שבר הלוחות בשבעה עשר בתמוז והנה נשחת פירושו, רק הוא כפי הקבלה הנזכרת: ויעל משה אל ההר, וכבר כסהו הענן, ושכן הכבוד על ההר, ואחר כן אמר פעם שנית ויכסהו הענן לבאר הימים. ויקרא אל משה ביום השביעי, שהוא ממחרת יום מתן תורה. ויאמר הגאון שלא יתכן להיות אלה ששת ימים אחר מעמד הר סיני, כי היה נראה שהשם מתאנף במשה בעבור שלא קראו עד היום השביעי: וטעם ויבא משה בתוך הענן שעלה ולא נראה, וישב שם ארבעים יום וארבעים לילה, והם הראשונים, ובמשנה תורה אמר לחם לא אכלתי: תם

ויקחו לי תרומה, מלת לקיחה עם למ"ד כמו נתינה, וכן קחי לי מעט מים הלא תראה כי מלת סר אם אחריה אל בשלש