אבן עזרא הקצר על שמות עג

ותחסרהו מעט מאלהים בממשלה ידמה מעט למלאכים שהם מושלים, וזה כנגד התחתיים, והם צנה ואלפים כלם, והנה גם זה הכתוב, יכחיש הגאון שאמר ותחסרהו מעט מהמלאכים, והנה הוא חסר לא נכבד, וכתוב וככבים לא זכו בעיניו אף כי אנוש רמה, והככבים שהם בני האלהים נכבדים ממנו, אף כי המלאכים הנקראים אלהים כי השם הוא אלהי האלהים, ובדניאל ומצדיקי הרבים כככבים, ובס' תהלות הללוהו כל מלאכיו, ואמר עליהם ועל בניהם כי הוא צוה ונבראו חק נתן ולא יעבר, ועל נבראי מטה והחל מהנבזה, ובסוף הזכיר האדם, ואמר כי נשגב שמו לבדו בעבור כי אלה יאבדו והמלאכים עומדים בכסא הכבוד ואינמו מתים כי הם דבקים בשם הקרובים אליו, והכתוב אמר אדם להבל דמה, אך הבל בני אדם, ואם נבראו המלאכים בשבילו כדברי המתרועע בשכרות הגאוה במתת שקר, למה עמדו הם, והוא איננו, ואיך יברא הנכבד בעבור הנבזה, והטוב כלו הרב בעבור טוב מעט מעורב ברע, ואם האדם הבל וכזב הנה נבראו המלאכים בעבור הבל וכזב, חלילה לאל מרשע, כי האדם נברא מטפה סרוחה ודם מעפש וכלו מגואל ומטונף בחייו ואפילו בנקבי ראשו שם טנוף שאין למעלה מהראש בבן אדם על דרך האמת, כי על דברי הגאון מבושי איש נכבדים מהראש, וזאת בושת עולם, כי אמר כי השמים העליונים נבראו בעבור הארץ שהיא מתחת והכתוב אומר השמים כסאי, וראיותיו גרעיני כל פרי שהם העקר על כן הם בתוך התפוח והענבים, ומי הגיד לו כי הצמחים הם עקר עד שיהיו לראיות על כל חי, ולא די שאין עץ הפרי ראיה על כל הגוף עד שישים ראיה ממנו על כל נכבד מהגוף, וידוע כי האמצעיים נשמרו כן בעבור היותם מורכבים ולא יבא להם בקרוב נזק מחוץ בעבור שיש תולדת הפך תולדת, ועוד ראיתו היא הפוכה כי הנאכל מפרי התפוח הוא העקר והוא כבר יצא אל הפועל, ולהיות הפרי בזרע הוא בכחו, רק לא יצא, והנמצא נכבד מההוה בכח להמצא, והנה זרע איש במבושיו. ומה שאמר על הלב יש לו לדעת כי הראש נכבד ממנו ואמר על הביצה שמהאודם יצא האפרוח