אבן עזרא הקצר על שמות ע

משפט אביונך, עם הדיין ידבר, והכהן או השופט יזהיר וכן מדבר שקר תרחק, על דבר העדים שתחקר היטב: ונקי וצדיק באותו הדבר אל תהרג, אל תעשה לו חמס בעבור שנתברר לך בראיות כי הוא רשע כדמות הדבר ההוא, ותאמר הואיל ורשע הוא: כי לא אצדיק רשע, והטעם כי אם הוא רשע בדבר אני אקח הנקמה ממנו: ויסלף דברי צדיקים, אמר הגאון שהיה ראוי להיות דברים צדיקים ואין לנו צורך, רק כאשר עיני סמוך כן דברי, והטעם כי השחד יעשה בנפש הצדיק מה שירצה הנותן, וטעם שופט צדק לאמר הצדק, והשחד יוציא מפיו סלוף: וגר לא תלחץ, גם עם השופט ידבר, בעבור שלא יחשב השופט כאשר יריב הישראלי עם הגר לעזור תורת ישראל, גם כן דברי יחיד אמר הכתוב לא תלחץ, והעד ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו: תשמטנה, זהו שמוט כל בעל משה ידו: וטעם ונטשתה שתעזבנה כאשר היא כאלו איננה שלך, והיה ראוי להיות ובשביעית וכן ששת ימים כי הה"א סימן הארץ: וטעם ששת ימים תעשה מעשיך, על עבודת האדמה, והעד למען ינוח: והגר, שהוא שכיר לחרוש ולזרוע ולקצור על כן הזכירו אחר העבד: ושם אלהים אחרים לא תזכירו, שתשבעו בהם: לא ישמע על פיך, שתשביעו בו אחרים, וכן כתוב בספר יהושע ובעבור שמנהג כל עובדי ע"ז לזבוח לאלהיהם בימים ידועים אמר הכתוב שלש רגלים, והטעם כמו פעמים. גם טעם פעמים כמו הרימה פעמיך למשואות, והטעם שלש הליכות, על כן אמר לי, ולא לע"ז: והחל מהעיקר את חג המצות: וטעם תחג תזבח כמו אסרו חג בעבותים: וטעם למועד חדש האביב, בזמן שימצא אביב השעורים: ולא יראו פני, אין פני פעולים, רק יראו הבאים לחוג, והעד יראה כל זכורך את פני: וחג הקציר, בכורי קציר חטים: וחג האסיף ששם תשלם השנה ותחל ממרחשון לזרוע ואחר שאמר שלש רגלים תחג לי שב לפרש כי המצוה על הזכרים: וטעם האדון שילכו כעבד ההולך אל אדניו, ובפרשת ראה אנכי ארמוז לך סוד: לא תזבח על