אבן עזרא הקצר על שמות סה

נער היה בורח מפניו ונמלט, ובעבור אלה שניהם בא גם הראשון: וטעם ולא יאכל, אם ישחטנו אדם קודם שיסקל, ויתכן ששחטו אדניו והוא לא ידע אם נגח וקדמונינו העתיקו כי כל מקום שנאמר בו לא יאכל הוא אסור בהנאה: מתמול שלשום, קודם אותו היום ואין לנו צורך לפירוש הגאון שאמר שטעמו שיועד בבעליו שלשה פעמים: והועד, אזהרה בעדים כשרים. ומעתיקי התורה אמרו כי וגם בעליו יומת שהיא מיתה בידי שמים, ונכון הוא כי אין כופר למומתים בבית דין. גם יתכן להיותו כמו עין תחת עין כי חייב הוא שימות אם לא יתן פדיון נפשו: אם כפר יושת עליו, אל תתמה כי אין זה הכתוב מכחיש ולא תקחו כפר, כי כתוב שם לנפש רוצח, ובעל שור נגח אינו רוצח בזדון: אם עבד, אמרו חכמינו שהוא כנעני, ולפי דעתי מאחד הגוים, ולא הוא רחוק בעיני גם כנעני, וכסף שלשים שקלים דמי העבד האמצעי בימים ההם. והמכחשים אמרו כי הוא עבד עברי וטעם שלשים להיות חמשה שקלים בכל שנה: וכי יפתח איש בור, שכבר כרהו אחר או יכרנו הוא בתחלה. וקדמונינו אמרו ששיעורו עשרה טפחים: שור או חמור, או כל בהמה, והזכיר אלה שניהם כי הם נמצאים יותר: כסף ישיב לבעליו, יש אומ' שיתן דמי הטפל ויקח המת. והמעתיקים אמרו כי והמת יהיה לו שב אל בעל השור או החמור ואין פירושו שיקח דמי שורו גם יקח המת, רק יקח המת מדמי שורו, וכן אם נשבר יקח הנשבר ודמי השכר, בעבור שישתתף בנזק ואם הוא מעט, וזאת היא האמת: את שור רעהו, שור סמוך אל רעהו כהסמך שור אל איש, ואלו היה כדברי בן זוטא היה כתוב את השור שהוא רעהו, ומשפט שיחצון החי והמת בהיות הנגוף והנוגף שוים, ומשפט המשונים לא הזכיר הכתוב, רק היה בקבלה, ואין לנו צורך להזכיר כל שהוא חקוק בנזיקין: והמת יהיה לו, על דעת איתני עולם כראשון: ישלם ארבע צאן, אולי יפחד, ואם היו חיים ישלם שנים שיתכן שיעשה תשובה להשיב הגנבה. ועונש השור חמור בעבור שני דברים, האחד כי גנבת