אבן עזרא הקצר על שמות סג

גם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים, וכן כתוב מחצתי ואני ארפא, כי הוא יכאיב ויחבש: וטעם ורפא ירפא מבנין הכבד הדגוש ואיננו כמו הקל, והמכה היא מיד האדם ויוכל אדם לרפאותה, ומי ירפא שיכה השם, רק הכתוב אמר יך ויחבשנו, וטעם אשר לא תוכל להרפא כאשר תרפא ממכת בן אדם: וכי יכה איש את עבדו, אמרו המכחשים כי זה עבד מתיהד, וכן עבד עברי, ופירשו ינקם להכות אדניו. וחכמינו העתיקו כי ינקם יקח נקמת העבד המוכה, שיהרג האדון בחרב, ואחר שמצאנו חרב נוקמת נקם ברית נקום נקמת בני ישראל עזבנו הפירוש הראשון. ואמר הגאון כי הכתוב לא הזכיר הבן והזכיר העבד בעבור שהאב חומל על בנו: כי כספו הוא, טעמו כאשר נתן כספו הוא צריך ליסרו, גם יש אומר לא יוקם כי הוא חומל על כספו: וטעם אם יום, יום שלם שהוא כ"ד שעות, ובפירוש פרשת ויקהל אאריך מעט: וטעם או יומים, שתהיינה השעות הנזכרות בשני ימים: וכי ינצו, בנין נפעל והנו"ן שרש מגזרת אוהב מצה כמו מריבה: ונגפו, זה או זה וכן באש ישרפו אותו ואתהן, זאת או זאת: ילדיה, ואם לא היה אחד: וטעם ההרה בעבור שהיא עומדת כספה היינו חושבים כי אין משפט זאת כמשפט כל הנהרגין: ולא יהיה אסון, באשה: ענש יענש, וטעם כאשר ישית עליו בעל האשה אם יקבל למלאות רצון הבעל יתן לו ולא ילך אל המקום הנבחר לכהנים או אל מקום השופט, ואם לא ירצה לתת אשר ישית עליו ילך לבית דין ויתן על פיהם. והטעם בדבור פלילים או כמשפט פלילים מגזרת ופללו אלהים, ואם אסון יהיה לאשה יומת, כי בתחלה אמר וכי ינצו והוא נתכוון לעשות רע לרעהו, ואם לא נתכוון להרוג האשה יהרג עליה ולא על בניה, כי אינימו חיים עד צאתם לאויר העולם, רק עונש עליהם. וטעם להזכיר עין ושן ויד ורגל כי יוכל אדם לעשות בעין אחת אם נעדרה אחותה מה שלא יוכל אדם לעשות כן ביד אחת, גם יעשה ביד אחת מה שלא יוכל לעשות כן ברגל אחת, גם יש שן שהעונש מעט, והיא שן העבד עד היותו בן שבע שנים. ויש אומ'