אבן עזרא הקצר על שמות סב

שם ואף כי מי שהוא זר מזרע אהרן. גם יש לו טעם אחר, אם היה ההורג אפילו כהן שהוא מקריב זבח לפני לא יונח בעבור שישמש לפני, לולי דבר הקבלה. ויאמר הגאון כי פירוש להרגו, והרגו, וכן לשכב את בת יעקב: ומכה אביו, הזכיר בתחלה מכה איש ומת מות יומת, גם הוא דרך כלל, ואחר כך פרט אם הכה בלא צדיה או בזדון, ואמר כי המכה האב ולא הזכיר ומת, וחכמינו אמרו כי לא יומת עד שתהיה המכה נראית, שיצא ממנה דם. וטעם ואמו כן הוא, ומכה מושך עצמו ואחר עמו, והוא ומכה אביו ומכה אמו, וכן וגונב איש ומכרו וגונב איש ונמצא בידו, וזה האיש ישראלי קטן או גדול, ויהי טעם הגדול שיגנוב לבו והקטן כמשמעו: ומקלל אביו, גם חכמינו אמרו עד שתהיה הקללה בזכירת השם כמו ויקללם בשם ה'. ויאמר הגאון כי נכנס פסוק וגונב איש בין מכה ומקלל כי רובי הגנובים הנמכרים הם קטנים ולא יכירו אבותיהם, ויתכן שיכום או יקללום והם לא ידעו והעון על ראש הגנב, וטעם ומקלל חיים או מתים: או באגרף, דבר קשה, ובדברי הקדמוני' בעלי אגרופים ויתכן היות האל"ף נוסף ויהי מגז' תחת מגדפותיהם, וטעמו חתיכת עפר, כי פירוש פרודות הגרגרים: ונפל למשכב, חולי, כמו כל משכבו הפכת בחליו. והנה על משענתו כמו ואיש משענתו בידו, והחכמים אמרו שפירוש על משענתו בעצמו, והטעם שלא ישען על אחר, וטעם הפירוש הראשון בעבור שיש לשני עדים נאמנים. וטעם רק שבתו יתן, שבתו בביתו ולא יתעסק במלאכה. והגאון אמר שפירושו שביתתו מאומנותו, והראשון נכון בדקדוק, והטעם שיתן כדי שבטלו ממלאכתו, ושכר הרפואות, והמרפא, והם שנים, והם שבת ורפוי, ועוד עמהם שלשה קבלנום מאבותינו והם בשת וצער ונזק, ולהתיר דברי הרופאים דברי יחיד הם כי לפי דעתי כי האמת להשען ישר דרך על בוראו ולא על בינתו כן בדרך המזלות ובדרך הרפואות, כי הכתוב אמר אני ה' רופאך, ואין צורך לעשות רופא אחר שותף עמו וכן אמר והסירותי מחלה מקרבך, וברך את לחמך ואת מימיך, והפך זה אשר לא תוכל להרפא. גם כתוב באסא