אבן עזרא הקצר על שמות נד

הוא כמוך במצות אתה. והנה על כל ישראל לשמור בנו או בתו שהם קטנים, ולא יעזבם שיעשו בשבת מעשה שהוא אסור עליו, וכן העבד והאמה והבהמה גם הגר שהוא על דתו, והוא גר שער על זה התנאי ידור בארצך שלא יעשה מלאכה בשבת, הנה טעם כל אלה הנזכרים אתה וכל מי שהוא ברשותך, רק הפרש יש ביניהם בדין, והנה פירש למה מצות שבת: ואת כל אשר בם, בשמים, כמו המאורות והככבים ובארץ כל רומש ובמים כל שורץ. וטעם על כן ברך פירשתיו בפסוק ויכלו: ודרך כבוד האבות פירשוה מעתיקי התורה: וטעם למען יאריכון ימיך שב אל האבות, כי מלת האריך מהפועלים היוצאים. והנה שכרו אתו לחיות שנים רבות, כטעם יראת ה' תוסיף ימים, ועוד שלא יגלה מהארץ הטהורה ודע כי שכר מצות עשה כפול ממצות לא תעשה, ובעונש הדבר הפוך, כי עונש מצות לא תעשה רב, כי במצות עשה יש טורח ולא כן במצות לא תעשה, רק יש לו שכר על אשר שמר את מצות אדוניו שלא רצח ונאף, ובמעשה שנים שכרים, זה האחד, והשני שכר על טרחו, ומה יקר דבר חכמינו ז"ל להביא ראי' מהדם לא תאכלנו למען ייטב לך: לא תרצח, והנה אנחנו צריכים לקבלה, בעבור שלא הזכיר בכתוב עם דבור לא תרצח, גם לא תנאף גם לא תגנוב גם לא תענה ברעך, כאשר הזכיר בשנים הדבורים הנשארים והגאון הזכיר מעלות הניאוף שהם שמנה, ודבריו קרובים אל האמת: ודקדוק לא תענה ברעך לא תענה בו ואתה עד שקר, גם יורה שאסור הוא להשכיר עד שקר, ותהיה מלת תענה יוצאה, כטעם אענה את השמים. ודבור לא תחמד עוד אפרשנו: וכל העם רואים, רבים כמהו, כמו ראה ריח בני, אשר הבאשתם את ריחנו, ומתוק האור, וזה בעבור התחברות כל חמש הרגשות במקום אחד שהוא על המצח. וטעם וכל העם רואים שכלם ראו זה הפלא אנשים ונשים וטף. וטעם וירא כל העם פעם שנית, כמשפט הלשון כאשר הראתיך, והטעם כאשר ראה כל העם כן אז נעו ממקומם שהיה שם כל אחד כפי מערכתו: מלת