אבן עזרא הקצר על שמות נב

אקח נקמה ממנו ולא אנקנו וזה טעם אל קנא, וכדרך בן אדם דבר הכתוב עד שיבינו השומעים, וכן אמר ושמתי אני את פני והכרתי אותו, גם אם היה בנו רע אפקד עון אביו עליו: וטעם על רבעים, שלא אאריך להם יותר. ואין במקום הזה מה שישאל השואל איך יפקד עון אב על בן, כי הנה מפורש הוא לשונאי, כי אם היה הבן מאוהבי לא יפקד עליו עון האב, והטעם הוא שהשם לא יאריך אפו אם יהיו עד ארבעה דורות שנאי השם כלם, ויש מהם שיכרת הראשון, גם יש השני השלישי, ואין טעם פוקד שיחבר כי אם זכירה כמו פקדתי, ואחר שיזכור כל אשר עשה האב לא יאריך לבן: וטעם לאלפים, לעולם ועד, וכן טעם לאלף דור: והעד וחסד ה' מעולם ועד עולם, והוא סוד גדול ומופלא: לאהבי, הם יודעי השם, ואין למעלה מהם: ולשומרי מצותי, בעבור יראתו אחריהם: לשוא, האל"ף שרש כאל"ף חטא. ויתכן היות הוי"ו תחת אל"ף והאל"ף תחת ה"א מגזרת שואה ומשואה, כי אותיות יהו"א יתחלפו, ויהי טעמו דבר בטל שאין בו ממש, והטעם כשואה שאין שם ישוב, וכן וגוה מגבר יכסה. וכבר הפרישו חכמינו ז"ל בין שבועת שוא לשבועת שקר. גם יתכן שנקרא שבועה מגזרת שבעה והוא הסוד הכתוב בס' יצירה והיכל הקדש מכוון באמצע. והנה המזכיר השם על דבר ולא יקימנו כאלו כחש השם, כי טעמו הזכירו כאשר הוא השם אמת כן יהיה דברי, ושבועת השם בכל המקרא היא גזרה שנגזרה בלא תנאי, וטעם להזכיר בימינו וכסא כבודו ושמים העליונים, כל דבר שהוא עומד, וכן טעם בחי העולם, והנה הנשבע לשקר הוא מחלל השם, ואין אחר ע"ז קשה מהשבועה, וכאשר אמר על הדבור השני אל קנא כן אמר כי לא ינקה ה' וזאת האזהרה אלו לא היתה כתובה בתורה ידועה היא וברורה היא בדעת שהיא בלב נטועה, וחכמי הלב חייבו מיתה עליה, והשבועה על דרכים רבים, והקשה בזכירת השם הנכבד. והנה ראינו נשיאי העדה נשבעו לגבעונים והם נשבעו על תנאי שהם רחוקים, ועברו כל ישראל על מצות לא תחיה כל נשמה, ולא חללו הנשיאים השם,