אבן עזרא הקצר על שמות נא

בוראו קשה מכל דבר בינו ובין נברא כמהו, כי כל נברא ימות, וההפרש בשכיבה המותרת להיותה בגלוי ולא בסתר, והממון עשה יעשה לו כנפים, ואין אדם שלא יחטא בלשונו להוסיף או לגרוע, וכל לב חומד ומתאוה חוץ מלבות אמונים. וטעם דבור אנכי שידענו ויאהבנו בכל לבו וידבק בו ויהי לנגדו תמיד ולא תסור יראתו מעל פניו, וטעם לא יהיה לך אלהים אחרים שלא יאמין באומרים שמלאך הכבוד הפקיד על העולם, ולא יעשה צורות להוריד כח עליונים וטעם לא תשא בעבור שכל שם הוא מקרה ונושאו הוא המזכירו בפה, וטעם זכירת יום השבת שהוא אות כי יש לעולם תחלה, וטעם כבוד אבות שכבוד אתה עושה לשם, וטעם לא תרצח על בן אדם, שלא תשחית צורה לא מלאו ימיה עוד להתבונן למה נבראה, ולא כן הבהמות כי אין מקוה להם, וטעם לא תנאף להאניס מה שיש ברשות אחר, או ברשות העצם, ושאינו ממינך וחוץ לתולדת ומפסיד הזרע וטעם לא תגנוב לב גם ממון, וטעם לא תענה שתרחק מהכזב, וטעם לא תחמוד כמו גזל ועושק ומרמה בעבור חימוד הלב, וכל המצות מבוארות הנה באר היטב במשנה בתלמוד ובתוספות: וטעם מבית עבדים שהייתם כעבד דר בבית העבדות, והראיה כי כן פירושו מהיות להם עבדים: וטעם על פני אחר שתדע שאנכי בראתי הכל וכבודי מלא הכל, לא יהיה לך אלהים זולתי: וטעם על פני כמו על פני אהרן אביהם, וזה כדברי אחד מנבוני הלב אל תכעיס את אדוניך למרות את פיו והוא רואך: פסל, מגזרת פסל לך, פסל אבן או עץ, או תעבוד כל תמונה כאשר היא: אשר בשמים ממעל, הם הככבים והמזלות והמאורות: ואשר בארץ מתחת, תבנית דגה, והוא שם כלל לכל הנולדים מהמים וגדלים בם. והנה דבור לא יהיה לך באמונת הלב, ולא תעשה פסל להיות בלבך לאלהים, גם לא תשתחוה לו אם יכריחך אדם, ולא תעשה דבר שהוא מעבודתו וטעם אל קנא כי בני האדם בראתים שיעבדוני וכן הכתוב אומר ולכבודי בראתיו, ואם הוא עזבני ועבד אחד מבריאותי הנה עשה הפך רצוני, גם אני