אבן עזרא הקצר על שמות נ

ההר: וירד משה אל העם ויאמר אליהם, פירושו שהעיד בהם ובכהנים שלא יהרסו לראות, ולא הזכיר הכתוב ויעל משה ואהרן, כי איננו צריך כי אחר שאמר לו השם שיעלו ידענו שעלו, וכתוב אנכי עומד בין ה' וביניכם

מספר עשרת הדברים על דעת כל המפרשים שהראשון הוא דבור אנכי והשני לא יהיה לך ואני אגלה לך דעתי בפ' ואתחנן. ואלה הדברים כלם לאוין חוץ מהדבור הראשון והחמישי, כי עקר הרביעי לא תעשה כל מלאכה. וטעם זה הדבור הראשון שתהיה אמונתו בלבו ויאמין כי הוא, וזה טעם אנכי, ויהי' אלהיו שיעבדהו, כי הוא הוציאו מארץ מצרים, ודבור אנכי הוא השרש, והטעם שישימנו לו לאלהים דבק בו, וכן שיודה שהוציאו ממצרים. ודבור לא יהיה לך שני בעבור שמי שישים שותף עם השם הנה הוא מודה כי יש שם, גם יש לו שותף, על כן אמרתי שדבור אנכי הוא השרש והוא כנגד העצם הנושא את התשעה המקרים, וכדמות האחד בחכמת הספירות. והדבור השלישי נשיאות השם לשוא, והנה הוא קרוב ממעלת הדבור השני ואם הוא תחתיו, וזה דרך חכמי הודו האומרים כי השם לא ידע החלקים, כי אלו היה יודע הנשבע בשם לשקר כי השם שומעו היה ירא ממנו. והדבור הרביעי שביתת יום שביעי, והוא קרוב ממעלת נשיאת השם לשוא, והטעם שחכמי יון אמרו כי לעולם השם הוא בורא, והנה כל עושה מלאכה בשבת מכחש מעשה בראשית הדבור החמשי כבוד הורים בעבור שכבודם תלוי בכבוד שמים, כי הם הולידוהו בכח השם והאכילוהו והלבישוהו, ודעה בלב נטועה שחייב אדם לתת גמול טוב למטיבים לו, על כן באלה הדבורים החמשה יש זכר השם, ובחמשה הנותרים אין שם, בעבור שאלה החמשה הם בין אדם לבורא. והחל מדבור לא תרצח שהוא להשחית הגוף, ואחר כן לא תנאף אונס בגוף, ואחר כן לא תגנוב והוא בממון, ועד שקר בפה, ולא תחמוד בלב, והוא הקל כנגד האחרים. והגאון חבר אזהרות והכניס כל המצות בכלל אלה דבר הברית, ואני אומר לך ברמז כי הדבר הקל מאמונת האדם עם