אבן עזרא הקצר על שמות מו

ונפתח החי"ת בעבור שהוא מהגרון ונשאר הדל"ת דגוש כאשר היה: אשר הציל אתכם מיד מצרים, ומיד פרעה במצרים: אשר הציל את העם מתחת יד מצרים, בבקיעת ים סוף: ופירוש עתה ידעתי בפר' ואלה שמות: כי בדבר אשר זדו עליהם, כי כל זה היה בעבור אשר זדו עליהם המצרים שהעבידום בפרך, וכן כתוב כי ידעת כי הזידו עליהם, כאום שיעשה בזדון רצונו: נבול תבול, מגזר' נובלת עליה, והטעם שיפול מעצמו כנבול, עלה: עשוהו, מלה זרה ובאה על הדקדוק השלם בלי תמורה בתי"ו: איעצך, כבר הזכרתי בספ' מאזנים שבעלי היו"ד בתחלה עלי שני דרכים: מול האלהים, מפאת השם: והזהרת אתהם, מלת והזהרת מטעם כי נזהר וטעמו נשמר, אתהם שתי מלות: ילכו בה, אשר ילכו בה, וכן כמים לים מכסים: אנשי חיל, שיש להם כח לסבול, וכן אלהים ה' חילי: יראי אלהים, שלא יצא עליהם שם רע: אנשי אמת, שאינם כוזבים: שונאי בצע, ממון, כמו איש בצעו, עד שלא יקבלו שחד: שרי אלפים, יש או' כי כלם היו אלף ומאה וששים, ואחרים אמרו שהיו שמנה ושבעים ושש מאות, ואחרים אמרו אחד עשר אלף ומאה ועשרה, ולא ארצה להאריך להזכיר חשבון אלה כי דקדוק הלשון יכחישם: והאמת מה שאמרו הקדמונים שהיו כל השרים שמנה ושבעים אלף ושש מאות, כי שר האלף הוא הגדול שבהם ותחת ידו עשרה שרים משרי המאות ותחת יד שר המאה שני שרים משרי החמשים ותחת יד שר החמשים חמשה שרים משרי העשרות. והנה הזכיר בפרש' אלה הדברים אנשים חכמים וידועים, והנה שמינית מחנה ישראל היו חכמים: וצוך אלהים, שתעשה זה הדבר ברשותו: ויכלת עמוד, שם הפועל כאלו אמר לעמוד, וכמהו עמוד פתח האהל: על מקומו, על מקום ארץ כנען, ויש אומ' שהוא אהלו, כמו אל יצא איש ממקומו, והטעם כאשר יהיו דיינים וידינו בין אדם לחברו הכיר כל מריבה, ויהיה שלום ביניהם, כי אתה לבדך לא תוכל לדין כי עם רב הוא, והנה לא יהיה ביניהם מוכיח, וכל