אבן עזרא הקצר על שמות מה

משה לפני האלהים, ואמר משה בספר אלה הדברים שאמר השם למשה רב לכם שבת בהר הזה ואומר אליכם בעת ההיא ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים, ולא נוכל לומר כי התעכב יתרו עם ישראל חדשים רבים ואחר כן נתן העצה, כי הכתוב אומר ויהי ממחרת. גם יורה על יושר זה הפירוש שאמר משה לחובב שהוא לפי דעתי יתרו כאשר אפרש במקומו נוסעים אנחנו, ועוד והודעתי את חקי האלהים לא יתכן קודם מתן תורה, כי בראש חדש סיון באו אל הר סיני כי כן כתוב בחדש השלישי, ולעולם יהיה ראש חדש כאשר יהיה כתוב חדש בלא מספר, ובפסוק ובראשי חדשיכם אפרש זה. והנה יום שני ומשה עלה אל האלהים, ואחר כן היו נכונים לשלשת ימים, וזאת הפרשה דבקה עם פרש' ויבא עמלק, להפריש בין מעשה זה וזה: אחר שלוחיה, יש או' אחר ששלחה אל בית אביה מדרך מצרים, ויש אומ' שנתן לה גט, ור' ישועה אמר ששלוחיה הם דורון ומנחה, כמו שלוחים לבתו, והטעם אחר ששלחה דורנה, וזה הקרוב אלי: ואל תתמה על הכתוב שהוא אומר אשר שם האחד גרשם ואחר כן ושם האחד אליעזר, כי כן דרך הלשון לומר פעם השני ופעם האחד, כמו שם האחד בוצץ ושם האחד סנה, ואחר שפירשתי שאליעזר הוא הקטן והוא היה בן שמונת ימים בלכת משה ממדין אל מצרים איך יאמר ויצילני מחרב פרעה, וזה הטעם היה ראוי לבן הראשון, דע כי משה אף ע"פ שברח אל ארץ מדין היה לו פחד מפרעה, כי שלום היה בין מצרים ובין מדין, וכאשר אמר לו השם לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים, וזהו וימת מלך מצרים, אז בטח לב משה ואמר ויצילני מחרב פרעה, ותחסר מלת אמר, וכן הוא כי אמר אלהי אבי בעזרי, או יהי כי אמר אשר בפסוק הראשון מושך עצמו ואחר עמו: ויאמר אל משה אני חותנך יתרו, במכתב: ויבאו האהלה, הוא אהל משה הנקרא אהל מועד: יתכן להיות תלאה מגזרת ונלאו, רע שלא יוכל אדם לסבלו: ויחד יתרו, מגז' חדות ה', כטעם וישמח, והיה ראוי להיות ע"מ וירד מיעקב,