אבן עזרא הקצר על שמות מד

ידו בכידון. ויש או' שפרש ידיו דרך תפלה: כבדים, הנה יד לשון זכר, וכן והנה בו מגלת ספר. וידיו הם זקנים מהזקנה, גם אין בעולם גבור שיוכל להרים ידיו שתי שעות ואף כי עד בא השמש, ולמה זה ידוע מדבר התולדת: ויהי ידיו אמונה, שם מקום שם התואר, כי האחד לזכר לא אמון בם, ורבים כי פסו אמונים, והעד שהוא כנגד כי גמר חסיד, וכן הוא ויהי כל אחד מידיו אמונה קיימת בהרמה ולא נחה, וכן רחל מבכה על בניה כי איננו, הטעם אין כל אחד ואחד ורבים כן: ויחלש, פועל יוצא ונמצא עומד וגבר ימות ויחלש, ושניהם מבנין אחד, ואין ביניהם רק שהאחד על משקל פעל והשני על משקל פעול: ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר, זאת הפרשה בשנת הארבעים נאמרה והעד שאמר בספר בפתחות הבי"ת והטעם ספר תורה, או ספר אחר היה להם יקרא ספר מלחמות השם: ויבן משה מזבח, ברפידים. וטעם ושים באזני יהושע, בעבור שהוא יביא העם אל הארץ: ושם המזבח קראו משה ה' נסי בעבור שהראה השם נס במקום רפידים, וכן ויקרא למקום אל בית אל. והגאון אמר שהוא ויקרא שמו השם, זה הוא מקום הנס שעשיתי, וכן אמר ה' צדקנו, השם הוא צדקנו, ושם העיר מיום ה' שמה, אמר שהוא דבוק, וכל זה איננו שוה, כי זה הפך האמת: כי יד, יש או' מי שתהי' ידו בתחלה על כסא ה' יעשה מלחמה בעמלק, וכסא השם מלכות ישראל, וכן כתוב על שלמה על כסא ה', וזאת מצוה, ורמז על שאול בחיר השם, ודרך המתרגם ארמית ידועה, והוא הנכון, כי טעם יד כמו כי אשא אל שמים ידי, וירם ימינו ושמאלו אל השמים, וזה רמז בנשיאת היד לשמים, כי כאשר השמים עומדים כן יעמד זה הדבור, וכסא השם לעולם קיים, וכן כתוב נכון כסאך מאז: תם

וישמע יתרו, לפי דעתי שיתרו בא אל משה אחר שנבנה המשכן, כי יש כדמות ראיות שאמר הכתוב לאכל לחם עם חותן