אבן עזרא הקצר על שמות מג

והשם יכפיל שכר הקדמונים שהסירו כל ספק והעמידו כל דבר על מתכונתו ועל דרך הפשט שמצות שבו איש תחתיו שלא יצאו ללקט כאשר עשו: וטעם וישבתו שלא נמצא אחר כן מחלל שבת חוץ מן המקושש שהזכיר: כזרע גד, פירושו ידוע, ויש אומ' חרדל מגז' גידין מלשון מרירות, ואנכי לא ידעתי. ויאמר הגאון כי פירוש כצפיחית רקיק לחם עם דבש ויפה פירש: צנצנת אחת היא במקרא כדברי המתרגם ארמית, וזה הדבר צוה השם אחר שנעשה המשכן, כי כן כתוב לפני ה' גם לפני העדות שהם הלוחות, והזכיר זה הדבר להזכיר במקום אחד נסי המן: עד באם אל ארץ נושבת, יהיה זה כי כל ישראל אכלו את המן כי אין להם לחם אחר עד שבאו למלכות מלכי האמורי, וזה טעם עד באם אל ארץ נושבת, אז היה מישראל שהיה אוכל לחם הארץ, ויש מהם שהוא אוכל את המן עד שבאו אל ערבות ירחו בגלגל ומצאו תבואה חדשה אז פסק המן: והטעם והעמר עשירית האיפה מאכל איש אחד: וטעם למסעיהם בעבור היות רפידים ממדבר סין מסע שלישי: וירב, מהבנין הכבד הנוסף. ולפי דעתי שישראל התחלקו לשני חלקים, החלק האחד אין להם מים והם אנשי המריבה עם משה, והחלק השני יש להם בכליהם שהביאו מאלוש והיו מנסים השם כי כן כתוב היש ה' בקרבנו אם אין, וטעם ויצמא שם כאשר הראתיך רבים וכן פירושו וכאשר צמא שם העם למים והלינו על משה צעק משה אל השם. ויש אומרי' כי בעבור שאמר משה עוד מעט וסקלוני השיבו השם עבור לפני העם. והנכון בעיני שטעם עבור שיעשה זה בפרהסיא ויודיעם הסוד, וזה המקום היה קרוב מהר סיני והוא הצור שהכה: ויבא עמלק, הוא היושב בארץ הנגב: אנשים, אנשי מלחמה: מחר, דבק עם הלחם ועם אנכי נצב, על דעתי כי זאת הגבעה היא הצור שהכה והוא הר סיני ואל יקשה עליך שאמר הכתוב שנסעו מרפידים ובאו אל מדבר סיני, כי מחנה גדול הי', וראש מסע שני בסוף מסע ראשון או קרוב ממנו, או הר סיני קרוב משניהם: זה שהרים משה ידו במצוה עליונה כאשר נטה יהושע