אבן עזרא הקצר על שמות לו

כחומה ומקום אחר יבש: וירדפו מצרים, גם הם אחר ישראל בלילה: ויהי באשמורת הבקר, על דעתי ששלש אשמרות הן בלילה, וזה היה באשמורת השלישית. ויאמר הגאון אין בקר עד שתזרח השמש שנאמר ויהי בבקר כזרוח השמש, ולא דבר נכונה, כי אלו היה כל בקר כן מה צורך היה להוסיף כזרוח, והנה ותשכב מרגלותיו עד הבקר, ותקם בטרם יכיר איש את רעהו: וטעם בעמוד אש וענן, הוסיף עמוד אש: ויהם, מהפועלים השניים הנראים, הוא פועל יוצא, ויתכן להיותו מפעלי הכפל מהבנין הקל: ויסר, יש אומ' מגז' סורר, והנכון להיותו כמשמעו הסיר, והטעם שסר האופן מקשורו, או טעמו כאלו סר והוא נוהג בכבדות והטעם שלא יכלו לשוב לאחור: לפנות בקר, קרוב מהבקר, וכן לפנות ערב כי אחריו וכבא השמש: לאיתנו, לתקפו: נסים לקראתו, הם חושבי' שינוסו שהם חוזרים ליבשה והם הולכים לקראתו: וינער, מטעם ככה יהיה נעור והוא פועל מהבנין הכבד: וטעם עד אחד, אפילו אחד לא נמלט, וכן לא מת ממקנה ישראל עד אחד, והאומר שפרעה נמלט בעבור עד דרש הוא, והעד שאמר אסף ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר, והנה אין שם עד, ועוד שהכתוב אומר ואכבדה בפרעה ברכבו ובפרשיו, והנה ממנו החל, ועוד אמר אויב הוא פרעה ואמר אחרי כן נשפת ברוחך כסמו ים, ולמה אאריך והכתוב אומר ונער פרעה וחילו בים סוף, וטעם להזכיר ובני ישראל הלכו ביבשה פעם שנית, שעשה השם פלא בתוך פלא, כי זה עובר ביבשה וזה טובע, וזה קרוב מזה בים אחד, כי ישראל היו רבים, ויש רבים מהם שכבר עבר בעת טבוע מצרים, ויש מהם שהיו אז עוברים, ויש ממצרים שהשליכם הים אל שפתו אחר שמתו, ויש שצללו כעופרת ובלעתם הארץ למטה מהים

אז ישיר משה, עתיד תחת עבר, ועל דעתי שהוא הזמן האמצעי ואין בלשון הקדש סימן עליו על כן יאמרו בלשון עבר ועתיד, כמו בשתים יכסה פניו, וינועו אמות הספים, וכן אז ישיר