אבן עזרא הקצר על שמות לא

ועשר שנים כן הוא, ודי לנו העתקתם כי היא הראיה הגמורה ותוספת שלשים שנה על קץ אברהם מיום צאתו מארצו, וכן הפי' שאמר השם לאברהם אבינו ארבע מאות שנה עד סוף ארבע מאות מהיום, וזה הפירוש של הגאון נכון הוא, גם הוא אמר אין לנו' צורך שנאמר כי אברהם ויצחק נקראו בני ישראל: ליל שמורים הוא לה', ובעבור שהשם שמרם חייבין הן ישראל לשמור זה הלילה, והטעם אכילת הפסח על משפטו ומצות ומרורים בלילה הזה. ויש מפרש אותו מטעם שומרי החומות, ויש להם עד הכתוב בהגדה שאומרים: בבית אחד יאכל, שיתחברו כלם על אכילת הפסח במקום אחד: וטעם כל עדת ישראל שהכל חייבין לעשותו, ויתכן להיות פירוש בגר ובאזרח הארץ על גר צדק שנכנס בברית, והוא הנכון בעיני. וטעם ויהי בעצם היום הזה דבק עם הבא אחריו והוא קדש לי כל בכור, כי כן כתוב כי לי כל בכור וגו' ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אותם לי, ואחר שיצאה הגזרה על כל בכור במצרים באדם ובבהמה ולא מתו בכורי ישראל הם חייבים לפדות נפשם לתת כפרם לכבוד השם שפדם, וטעם בחדש האביב שיעשו אותו בימי אביב כאשר אמר על חג עצרת חג הקציר, ואם זה הראשון נעשה בימי אביב השעורים לעולם השני יהיה בימי תחלת קציר חטים, אז יבא חג סכות באסיף, וכל זה דברי קבלה כאשר הזכרתי בתחלה: והיה כי יביאך ה', זה הכתוב והיה היום הזה לכם לזכרון כי הנה מועד הפסח תלוי בבא אל הארץ, והטעם כי אנשי המדבר לא צוו לשמור המועדים: בעבור זה, אמר ר' יונה המדקדק נ"ע שהוא הפוך וכן היה ראוי להיות זה בעבור עשה ה' לי, וכפי דעתי שאין לנו צורך להפך וכן פירושו ועבדת את העבודה הזאת היא עבודת הפסח ותאמר לבנך כי בעבור זאת העבודה שעשיתי עשה לי האות שעשה עד שיצאתי ממצרים: והיה לך לאות על ידכה ולזכרון בין עיניך, יתכן על ב' פירושים, האחד על דרך קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך, ויהי טעם לאות כמו סימן, ומהו שיהיה לאות ולזכרון, הוא כי ביד