אבן עזרא הקצר על שמות כב

לשון נקבה, ומחברתם במ"ם כמו פלגשים, גם כן עשו החרטומים רק בלטיהם: ויעלו את הצפרדעים, פועל יוצא מהבנין הכבד הנוסף, ובס' היסוד תמצאנו: העתירו, תפלה לרצות השם בדברים: התפאר עלי, אעשה לך תפארת בעולם שיסורו בעת שתרצה: וטעם אעתיר לך ולעבדיך, בשבילך ובשביל עבדיך, כמו אמרי לי אחי הוא, ואחר הדבר למחר, כי חשב כי כבר הגיע עת סור המכה ומשה ידע: וסרו, באה זאת המלה מלרע הפך המנהג, וכן כי שמו אותי בבור. והנה אמר פה ממך, כמו ובכה ובעמך: ויצעק משה אל ה', למחר: חמרים חמרים, כמו חמור חמרותים: הרוחה, פירשתיו: והכבד את לבו, שם הפועל כאילו אמר והכבד הכביד את לבו: ותהי הכנם, שם המין והמ"ם נוסף, או הוא תחת ה"א ואיננו שרש, והעד כנים: להוציא את הכנים, טעמו להולידם מן הארץ: ולא יכלו, פועל עבר מהבנין הקל, והאות הגדול כי הנה העפר במקום אחד והיה הכנים בכל מלכות מצרים, ואין זה מעשה מטה כי אם מעשה עושה ארץ בכחי, ולמה אמר שנית ותהי הכנם, זה טעמו, וכאשר היה הכנם באדם ובבהמה אמרו החרטמים אצבע אלהים היא, זו מכת אלהי הארץ היא ולא באה על יד משה, כי הנה המכה גם היא בבהמה, וכבר הודעתיך כי פרעה ועבדיו היו מאמינים באלהים רק כחשו השם, על כן חזק לב פרעה: משליח, מהבנין הכבד הנוסף, ובספר תהלות ישלח בהם ערוב ויאכלם, והוא מין בהמה דקה. גם יתכן היותה מינים רבים על כן קראה בשם ערוב: וטעם וגם האדמה, בכל מקום שיהיו חוץ לבתים, גם במדבר: והפליתי, יש אומרים שהוא חסר אל"ף, והנכון שהוא מבעלי הה"א וטעמו להפריש: ושמתי פדות, גם זה יהיה אות בתוך אות כי יכיר הערוב מי הוא מעמי ומעמך, וזה נאמר על מי שהיה במצרים ולא בארץ גושן: הן נזבח, טעמו כמו הנזבח, וכן הן היתה כזאת: התל, שם הפועל מהבנין הכבד הדגוש ואם הוא קל, וטעמו לעג: ויכבד פרעה, הוא חזק לבו: בא אל פרעה, אל הארמון: כי אם